בש"א 7477/02 ד'ר דוד בן צבי נ. רשם המשכונות

בפניי בקשה להארכת מועד לצורך הגשת בקשת רשות לערער.

הבקשה הוגשה ביום 29.8.02. ככל שהבקשה נוגעת להחלטה שניתנה ביום 21.5.02, ואשר לטענת המבקש נתקבלה אצלו ביום 3.7.02, הרי שהבקשה הוגשה בתוך תקופת המועדים לנקיטת בקשת הרשות לערער, ובשים לב לכך שבמקביל הוגשה בקשת רשות לערער, איני רואה סיבה שלא להעתר לבקשה.

ככל שהדברים נוגעים להחלטות מיום 14.3.02, 21.3.02 ומיום 16.4.02, הרי שהמועד לתקיפתן חלף זמן ניכר בטרם הוגשה הבקשה שבפניי. העובדה שהמבקש פנה במועד לבית המשפט ביחס להחלטה שניתנה בבקשה שלו לעיון חוזר בהחלטות האמורות אינה משנה מכך, שלגבי אותן החלטות, פנייתו נגועה באיחור, אשר לא ניתן לו הסבר מניח את הדעת. מקל וחומר, שלא הוצבע על טעמים מיוחדים למתן ארכה, כנדרש. יוער, כי עצם נקיטתם של הליכים חוזרים ונשנים לעיון חוזר בהחלטה המקורית אינה מצדיקה מתן ארכה להגשת בקשת רשות לערער כנגד ההחלטה המקורית (ואף לא אלה שבאו אחריה). לכן, הבקשה לעניין זה נדחית.

אשר לבקשת הארכה ביחס לתקיפת החלטת כב' השופט זפט מיום 24.12.01, טענת המבקש היא כי הובטח לו על ידי בא כוחו מן הלשכה לסיוע משפטי כי יגיש ערעור על ההחלטה האמורה. תגובת בא הכוח הוגשה לבית המשפט, ועולה ממנה כי לא ניתנה הבטחה כאמור. דברים אלה נתמכים בכך, שבכל הנוגע לתיק הוצאה לפועל 18-08739-00-0 הודיע בא כוח המבקש בעת הדיון בפני כב' השופט זפט כי אין כל עילה לעיכוב ביצוע (ראו מוצג ד1 לתגובת עו"ד בלופרב). במצב זה, קשה להלום מתן הבטחה כאמור.

טענת ההבטחה של המבקש חותרת גם תחת בקשת הארכה שלו ביחס להחלטת כב' השופט זפט, ככל שזו נוגעת לתיק הוצאה לפועל מספר 18-04087-01. טענת ההבטחה אינה מתיישבת עם טענת המבקש כאילו לא הגיש ערעור בשל מצג שלא יינקטו הליכים בתיק זה. במצב זה, קשה לקבוע מדוע פעל המבקש כפי שפעל. בתוך כך, עולה מן החומר שבפניי ספק ניכר, שלא הותר, האם העניין עודנו אקטואלי, נוכח מכירת הבית שבמחלוקת במסגרת תיק הוצאה לפועל אחר. במצב זה, אין המבקש עומד בחובה להצביע על טעם מיוחד למתן ארכה בהקשר זה.

התוצאה היא, כי הבקשה לארכה נדחית, בכפוף לכך שהמבקש יהא רשאי להגיש תוך התקופה האמורה בקשת רשות לערער מתוקנת, ביחס להחלטת בית משפט קמא מיום 21.5.02 בלבד. בקשת הרשות לערער שתוגש תבוא במקום בקשת הרשות שהוגשה ברע"א 6270/02. איני עושה צו להוצאות בתיק זה.