בית המשפט העליון
תמצית פסק הדין בבג"ץ 7510/19 אור-הכהן נ' ראש הממשלה
תמצית פסק הדין
תאריך מתן פסק הדין : 9.1.2020
שופטי ההרכב : הנשיאה א' חיות; השופט נ' סולברג; השופט ג' קרא
העותרים : עו"ד יוסי אור-הכהן; עו"ד ליאור דץ; עמותת שומרי הסף – התנועה להגנת ערכי שלטון החוק
המשיבים : ראש הממשלה; ממשלת ישראל; היועץ המשפטי לכנסת
בית המשפט העליון דחה היום עתירה שבה התבקש להורות על ביטול מינויו של חבר הכנסת נפתלי בנט כשר הביטחון. במסגרת פסק הדין נדרש בית המשפט להיקף סמכותה של ממשלת מעבר למנות שרים , וזאת עקב מחלוקת שנפלה בסוגיה זו בין היועץ המשפטי לממשלה לייעוץ המשפטי לכנסת.
בית המשפט קבע כי אף שעיתוי מינויו של חבר הכנסת בנט כשר הביטחון – בתקופה שלאחר הבחירות לכנסת ה-22 ובמהלך הניסיונות להרכיב ממשלה – מעורר קושי, אין מקום לבטל את המינוי, וזאת בשל משקלם המצטבר של מספר טעמים ובהם: העובדה שהמינוי נעשה בהסתמך על חוות דעת משפטית שהיועץ המשפטי לממשלה סמך עליה את ידו, ולפיה לא קיימת מניעה לבצע את המינוי, ושנית, שכן לעת הזו השר בנט מכהן בתפקידו כחודשיים ועד יום הבחירות הבא נותרו כחודשיים נוספים. בשלב זה, כך קבע בית המשפט, החלפת שר במשרד הביטחון איננה רצויה, ובייחוד בהינתן העובדה שראש הממשלה אשר כיהן בתפקיד זה קודם לכן, התחייב בינתיים במסגרת הליך אחר בפני בית המשפט העליון
כי יחדל לכהן בכל תפקידיו כשר עד ליום 1.1.2020.
בית המשפט הוסיף וקבע כי נוכח הוראת השעה הקובעת שהגבלת מספר השרים בחוק יסוד: הממשלה לא תחול על ממשלה שכוננה בכנסת ה-20, רשאית ממשלת המעבר הנוכחית לחרוג מהמגבלה ביחס למספר השרים שהיא יכולה למנות. ואולם בית המשפט הדגיש כי לא ניתן יהיה לקבל התנהלות לפיה ממשלת מעבר, שאינה נהנית מאמון הכנסת ולפיכך מחויבת באיפוק וריסון בהתנהלותה, תנצל את הסמכות הנתונה לה ותגדיל עד בלי די את מספרם של חברי הממשלה ללא אישור הכנסת.
לבסוף התייחס בית המשפט למחלוקת המשפטית שנפלה בין גורמי הייעוץ לעניין פרשנותו של חוק יסוד: הממשלה, בציינו כי חופש הפעולה של ממשלת מעבר בכל הנוגע למינוי שרים הוא צר מזה הנתון לממשלה הזוכה לאמון הכנסת ועל כן יש למנות חברי כנסת כשרים בממשלת מעבר רק כאשר הדבר דרוש לשם הבטחת תפקודה התקין של הממשלה. ככלל, צורך כזה אינו מתעורר כשעל הפרק עומד מינויו של חבר כנסת במקום שר שחדל לכהן בתפקידו, אך נותר כחבר בממשלה.
השופט נ' סולברג שותף לעמדת הנשיאה המבכרת את עמדת היועץ המשפטי לכנסת על פני עמדת הממשלה, אך מטעמים שפירט, ציין כי מוטב יהיה לכנסת, כרשות מכוננת, להסדיר את הנושא בחוק היסוד.