החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 752/00 מיכל פטאו נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

אסירים · חישוב תאריך שחרור וניכוי מינהליבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המבקשת, אסירה שמרצה מאסר בן תשעה חודשים, טענה כי יש לשחררה שני ימים מוקדם יותר בשל מאסר קצר בסוף מאי 1999. בית המשפט דחה את הבקשה לרשות ערעור, מאחר שלפי סעיף 10(ב) לחוק הפרשנות תקופה קצובה בחודשים מסתיימת ביום האחרון של החודש כאשר היום המקורי חסר, ולכן אין בחישוב המשיבה טעות.

העובדות

המבקשת החלה לרצות מאסר בן תשעה חודשים שהחל ב-30.5.99, והמשיבה קבעה כי תשתחרר ב-8.2.00 לאחר ניכוי מינהלי של 21 ימים. המבקשת טענה כי היא נאסרה ליומיים בסוף חודש מאי 1999 ולכן יש לשחררה ב-6.2.00.

השאלות המשפטיות

  1. 1.כיצד יש לחשב את תאריך שחרורה של אסירה לאחר מאסר שהחל ב-30.5.99 בהתחשב בניכוי מינהלי של 21 ימים?
  2. 2.האם יש לנכות את שני ימי המאסר שנאסרה בסוף חודש מאי 1999 מימי המאסר בחודש פברואר 2000?

הלכות

  1. 1

    לפי סעיף 10(ב) לחוק הפרשנות, כאשר תקופה קצובה בחודשים מסתיימת ביום שאינו קיים בחודש הסיום, היא מסתיימת ביום האחרון של אותו חודש, ולכן יש לחשב את הניכוי מהיום האחרון של פברואר 2000.

    ״ואם יום זה חסר אזי ביום האחרון של אותו החודש״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • ניכוי מינהלי
  • תאריך שחרור
  • חוק הפרשנות
  • עתירת אסיר
  • רשות ערעור
  • בית-המשפט המחוזי

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית-המשפט העליון

רע"ב

752/00

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

ה

מבקשת:

מיכל פטאו

נגד

המשיב

ה:

נציבות

שירות בתי-הסוהר

בקשת

רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 19.1.00 בעע"א

1030/99 שניתנה על-ידי כבוד השופט צ' הרטל

בשם

המבקשת: בעצמה

בשם

המשיבה: עו"ד מלכיאל בלס

החלטה

המבקשת החלה לרצות בתאריך 30.5.99 מאסר בן תשעה חודשים שנגזר עליה. המשיבה קבעה כי המבקשת, אשר זכאית לניכוי מינהלי של 21 ימים מתקופת מאסרה, תשתחרר ממאסר זה בתאריך 8.2.00.

המבקשת הגישה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו עתירת אסיר, שבגידרה טענה כי מועד שחרורה הנכון הוא בתאריך 6.2.00, וזאת מן הטעם שהיא נאסרה, כאמור, ליומיים בסופו של חודש מאי 1999 (מתוך 31 הימים בחודש זה). לטענתה, יש לנכות יומיים אלו מימי המאסר שהיא מרצה במהלך חודש פברואר 2000.

בית-המשפט המחוזי (השופט צבי הרטל) דחה את בקשתה של המבקשת, תוך שהסתמך על הוראת סעיף 10(ב) לחוק הפרשנות, תשמ"א1981-, הקובעת כי תקופה קצובה במספר חודשים שלאחר אירוע פלוני תסתיים בחודשה האחרון ביום שמספרו בחודש כמספר יום האירוע, ואם יום זה חסר אזי ביום האחרון של אותו החודש. בית-המשפט המחוזי קבע איפוא כי יש לנכות את 21 ימי הניכוי המינהלי החל מתאריך 29.2.00, שהוא היום האחרון של חודש פברואר 2000, וכי תאריך שחרורה של המבקשת הוא על-כן 8.2.00.

מכאן הבקשה שבפניי, שבגידרה חזרה המבקשת על טענותיה בפני בית-המשפט המחוזי.

אין מקום למתן רשות ערעור, שכן, כאמור, לנוכח הוראת סעיף 10(ב) לחוק הפרשנות, תשמ"א1981- ממילא אין יסוד לטענת המבקשת בדבר חישוב מוטעה של ימי המאסר שעליה לרצות.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח בשבט תש"ס

(4.2.00).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00007520.

L03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • רעב 752/00
  • עעא 1030/99

הלכות

  1. 1לפי סעיף 10(ב) לחוק הפרשנות, כאשר תקופה קצובה בחודשים מסתיימת ביום שאינו קיים בחודש הסיום, היא מסתיימת ביום האחרון של אותו חודש, ולכן יש לחשב את הניכוי מהיום האחרון של פברואר 2000.