בג"ץ 7545/97 וטו חברה קבלנית לבניה בע"מ נ. דניאל דוקוב

1.המשיב, שהוא אדריכל, יזם את הקמתם של אחד עשר בתי מגורים בעתלית. המבקשת, שהיא חברה לקבלנות בניין, קיבלה על עצמה את הקמתם של הבתים. בין בעלי הדין התעוררה מחלוקת בשאלה אם חייבת המבקשת לבצע - תמורת הסכומים שקיבלה מכל אחד מרוכשי הבתים - רק את עבודות הפיתוח הפנימיות של כל אחד מן המגרשים שעליהם הוקמו הבתים, כטענתה, או שעליה לבצע תמורתם גם את עבודות הפיתוח הכלליות שמחוץ למגרשים, כטענת המשיב. המחלוקת הועברה להכרעתו של בורר (כבוד השופט (בדימ') ד' קציר) אשר, בפסק בוררות מפורט, אימץ את גרסתו של המשיב.

אף על פי כן נכתב בחלקו האופרטיבי של הפסק כי המבקשת "חייבת לבצע את כל העבודות המפורטות במסמך - - - תמורת המחיר שנקבע בו " (הכוונה להסכם בין בעלי הדין; ההדגשה שלי - י.ט.). הואיל ומן המלים המודגשות ניתן היה, אולי, ללמוד כי לענין התשלום אימץ הבורר את גרסתה של המבקשת, פנה המשיב אל הבורר בבקשה לתקן את הפסק. הבורר נעתר לבקשה וב"השלמה לפסק בוררות" שנתן, תיקן את פסק הבוררות על ידי החלפתן של המלים המודגשות במלים "תמורת המחיר שנקבע בין הנתבעת [הכוונה למבקשת - י.ט.] לבין רוכשי הדירות".

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה של המבקשת לבטל את התיקון ועתה מבקשת היא להרשות לה לערער על פסק דינו.

2.דין הבקשה להידחות.

מקור סמכותו של בורר לתקן את פסק הבוררות שנתן בסעיף 22 לחוק הבוררות, תשכ"ח1968- (להלן - "חוק הבוררות"):

"22 (א) הבורר רשאי, על פי פניית בעל-דין ולאחר שניתנה לבעלי-הדין האחרים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, לתקן או להשלים את פסק-הבוררות, אם היה לקוי באחד מאלה:

(1) נפלה בפסק טעות-סופר, פליטת-קולמוס, השמטה, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר, בחישוב וכיוצא באלה;

(2) הפסק לקוי בענין שאינו נוגע לגוף הסכסוך;

(3) - - -

(4) - - - ".

נוסח זה שונה בעניינים מספר מנוסחו של סעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984- (להלן - "חוק בתי המשפט"):

"81 (א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, 'טעות' - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".

השוואתם של הסעיפים שצוטטו זה לעומת זה מלמדת כי סמכותו של הבורר לתקן את פסקו משתרעת על תחום רחב יותר מן התחום שעליו משתרעת סמכותו של בית המשפט לתקן את פסק דינו. לבורר ניתנה הסמכות לא רק "לתקן" את פסקו אלא גם "להשלים" אותו. כן הוסמך לתקן או להשלים "השמטה" שאיננה רק "השמטה מקרית", לתקן תיאור של אדם או נכס, ואף לתקן ליקוי "בענין שאינו נוגע לגוף הסכסוך"; שכולם חורגים, ברב או במעט, מגדר "השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת" גרידא, שאותה מוסמך בית המשפט לתקן לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט (ע"א 769/77 מרדכי יוסיפוב נ' אסתר יוסיפוב , פ"ד לב (1) 667, 670; על תיקון טעות בפסק דין עיין י' זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ש' לוין עורך, 1995) 910-905. מאלף לציין כי במקרה אחד אישר בית המשפט העליון תיקון על ידי בית המשפט של הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, כאשר היה מדובר בהחלפת המלים "או יסרב לקבל גט" במלים "או יסרב לתת גט", שלכאורה אינו תיקון "טכני" גרידא, עיין ע"א 476/80 מ' מאירוביץ נ' ר' מאירוביץ , פ"ד לה (3) 548).

חיזוק נוסף למסקנה זאת מצוי, דומני, בכך שגם בית המשפט הדן בבקשה לבטל פסק בוררות, לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, מוסמך לתקן את הפסק, בין שהיתה פניה לבורר בענין זה והבורר לא החליט בה, ובין שלא היתה פניה (לדיון בסוגיה עיין ס' אוטולנגי בוררות - דין ונוהל (מהדורה שלישית מורחבת, תשנ"א) 400-390).

הרחבתה של סמכות התיקון בענייני בוררות מבטאת, לדעתי, מגמה "להציל מכליה" את פסק הבוררות ועל ידי כך למנוע התדיינויות נוספות. עוד ראוי לציין לענין זה כי חיותה של הבוררות יונקת מהסכמתם של המתדיינים ומשנסתיימה הבוררות, עם נתינתו של פסק הבוררות, עוברת היא מן העולם ותמה סמכותו של הבורר. ספיח של הפרשה שלא נתברר בפניו, או שנשאר ספק אם נתברר, לא יתברר עוד בפניו אלא אם כן הורה על כך בית המשפט במסגרת סמכותו לפי סעיף 24 לחוק הבוררות. בפרפרזה על שם יצירתו של ג' ג' מארקס "אין לקולונל מי שיכתוב אליו" ניתן לומר שאחרי שתמה הבוררות אין לבעל הדין "קולונל" שאליו יפנה (לשאלה דומה עיין בר"ע (ב"ש) 150/94 יעקב עובד ואח' נ' עטר ובניו בע"מ ואח'

(טרם פורסם)). על מגמה זאת להנחות גם את בתי המשפט בדונם בשאלה אם תיקון מסוים בא בגדר הסמכויות שלפי סעיפים 22 ו24- לחוק הבוררות.

3.כאמור לעיל, עולה מפסק הבוררות כי הבורר אימץ את גרסתו של המשיב. מלבד הגיונו של פסק הבוררות כולו, המבסס את התוצאה "האמיתית", כפי שביטא אותה הבורר בתיקון לפסק הבוררות, יש לתוצאה זאת ביטוי גם באמירות שונות של הבורר כמו: "סבורני שאין לקבל טענות אלה של" המבקשת; "אין היא יכולה להישמע היום בטענה שמסמך זה אינו מחייב אותה אלא כדי ביצוע עבודות פיתוח בתוך החלקות הגובלות בבתי המשתכנים"; העובדה שהמשיב "קיבל כספים מאת המשתכנים גם לצורך ביצוע עבודות הפיתוח הכלליות אינה צריכה להיות מעניינה של" המבקשת; וכן בחיובה של המבקשת בהוצאות הבוררות לטובת המשיב.

בתקנו את פסק הבוררות שנתן, הבהיר הבורר את כוונתו האמיתית בהדגישו כי "אין לי כל ספק שזו היתה כוונתי וכי המלים האחרונות - 'תמורת המחיר שנקבע בין הנתבעת לבין רוכשי הדירות' - נשמטו מן הפסק"; וכן באומרו כי "אין הגיון שבדין ובצדק לעשות את המלאכה שעשיתי פלסתר". בעשותו כן פעל הבורר במסגרת סמכותו לתקן את הפסק, כפי שהותוותה לעיל. בדין עשה מה שעשה ובדין דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לבטל את התיקון.

4.הבקשה להרשות ערעור נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 10,000 ש"ח.