בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
7567/07
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
העותר:
אריה גבע, עו"ד
נ
ג
ד
המשיב:
שר האוצר
בקשה למתן צו החלטי מטעם העותר מיום 7.3.2011
והודעה מעדכנת מטעם המשיב מיום 1.5.2011
בשם העותר:
בעצמו
בשם המשיב:
עו"ד יוכי גנסין
פסק-דין
העותר מבקש כי יינתן בעתירה צו החלטי המורה כי תקנה 41ג(ב) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964, שהכתיבה את סדר משיכת הכספים מקרנות ההשתלמות, עמדה בסתירה לחוק המסמיך, הייתה בלתי סבירה בעליל, פגעה ברכוש עמיתי קרנות ההשתלמות, ונגדה את עקרונות ההגינות והצדק. העותר מודע לכך כי בינתיים בוטלה התקנה והוסרה ההגבלה נגדה עתר, אך הוא עודנו סבור שישנו צורך בצו הצהרתי של בית המשפט הגבוה לצדק, שיהיה מחסום או בלם בפני שינוי אפשרי בעתיד של סדר משיכת הכספים מקרנות ההשתלמות. המשיב, בתגובתו המפורטת, נימק מדוע אין מקום להוצאת צו מוחלט בעתירה, ונימוקיו נראים בעינינו.
אכן, אין זה ממנהגו של בית משפט זה לתת צווים כדי למנוע אפשרות שבעתיד יישקל שינויה של תקנה, ואין זה ראוי לכבול מראש את שיקול דעתה של הרשות באשר להפעלת סמכותה בעתיד בעניין זה. העותר קיבל את מבוקשו בעתירה, ובנסיבות אלו הבקשה למתן סעד הפכה תיאורטית.
העותר מוסיף ומבקש שנפסוק לטובתו הוצאות משפט. המדינה מתנגדת גם לבקשה זו. לשיטתה, אין זיקה בין העתירה לבין שינוי המדיניות שהוחל, ומשכך אין לפסוק לטובת העותר הוצאות. עם זאת, אין להתכחש לכך שהתקנה מושא העתירה שונתה רק לאחר שהוגשה העתירה וניתנו בה החלטות על ידי בית משפט זה, ועקב כך נראה כי יש מקום לפסוק לעותר הוצאות.
סוף דבר, העתירה נמחקת. המדינה תשא בהוצאות העותר בסכום של 10,000 ש"ח.
ניתן היום, ה' באייר התשע"א (11.5.2011).
ה נ ש י א ה
ש ו פ ט
ש ו פ ט