בג"ץ 758/07 המטה למאבק בסחר בנשים נ. פרקליטות מחוז דרום

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

1.

עתירה זו כללה בתחילה מספר ראשים, וכיום, בעקבות השתלשלות העניינים מאז, השאלה המרכזית המתעוררת בה נוגעת לבקשת העותרים להמשך החקירה כנגד המשיבים 3 ו-4. העתירות הנוספות לעניין עיון בחומר החקירה נתייתרו. כיוון שכך נתמקדה העתירה בשאלה אם יש מקום לחקירה נוספת, אלא שבפועל, החקירה הושלמה, ככל שהדבר ניתן בנסיבות המקרה.

2.

הסיפור העולה בעתירה שבפנינה הוא סיפר עצוב. המנוחה – כך מסופר בעתירה – הוברחה לישראל כחלק מהתופעה הקשה של סחר בנשים, ובשנת 2004 סיימה את חייה בגיל 27 בשל מחלת השחפת שהכתה בה. העותרים גורסים כי האחריות למותה של המנוחה מוטלת לפתחם של הסוחרים והסרסורים שניצלו אותה, החזיקו אותה בתנאים-לא-תנאים ופגעו קשות בבריאותה. לטענת העותרים, העדויות שמסרה העותרת קודם שנפטרה, די היה בהן כדי להביא לקידום החקירה כנגד המעורבים שעליהם הצביעה, ולהרשעתם בעבירות שונות, לרבות הריגתה של המנוחה.

3.

חרף הדברים הקשים, לא נוכל להיעתר לעתירה. ההחלטה לסגור את תיק החקירה בהתייחס למתלוננת-המנוחה התקבלה על-ידי הגורמים המקצועיים המוסמכים, וצלחה גם את הליך הערר. החלטה זו מבוססת, בראש ובראשונה, על העובדה שמחלתה של המתלוננת, ומותה, לא אפשרו, לדעת גורמי התביעה, את השלמת גביית הראיות, ומנעו ביסוס תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב-אישום בעניינה. עוד סברו גורמי התביעה כי בנסיבות העניין, אין אפשרות משפטית לעשות שימוש בחריג לעדות השמיעה המעוגן בסעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. הם ציינו כי אין תיעוד רפואי הקושר את מחלתה של המנוחה עם מעשה או מחדל של החשודים.

יצויין כי כנגד המשיבים 3 ו-4 שהוזכרו על-ידי המתלוננת, הוגשו כתבי-אישום בעקבות תיק חקירה אחר. או אז החליטו המשיבים לבצע השלמת חקירה, שתאפשר – אולי – את פתירת תיק החקירה בעניינה של המנוחה. אולם, חרף חיזוקים כאלה ואחרים שנמצאו בחקירה המשלימה, נותרו גורמי התביעה בדעתם כי אין בידיהם די ראיות קבילות המקימות סיכוי סביר להרשעה.

4.

אין צורך לחזור על ההלכות המושרשות הנוגעות לשיקול-הדעת הרחב של גורמי התביעה בכגון דא, ולמתחם ההתערבות הצר של בית-המשפט, במיוחד כשמ דובר בהחלטה המבוססת על דיות הראיות (ראו לאחרונה בג"ץ 5699/07 פלונית נ'

היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם, ניתן בתאריך 26.2.2008)). לא מצאנו כי במקרה זה – מקרה קשה לכל הדעות – קמה עילה להתערבות בהחלטת המשיבים, שלפיה אין תשתית ראייתית להגשת כתב-אישום כנגד מי מהחשודים בפרשה. בהגיענו למסקנה זו, לא ראינו צורך להתייחס באופן פרטני לאחד מנימוקיה של המשיבה, שלפיו אמרותיה של המתלוננת-המנוחה לא נאמרו "בהזדמנות הראשונה" שהייתה לה. נֹאמר רק כי בנסיבות העניין, המונחים "הזדמנות" ו"ראשונה" אינם בהכרח צריכים להתפרש כפשוטם ואינם מובנים מאליהם. מכל מקום, כאמור, המסקנה הסופית של גורמי התביעה אינה מקימה עילה להתערבות.

אשר-על-כן, העתירה נדחית.

המשנה-לנשיאה

השופט א' גרוניס :

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט ח' מלצר :

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין.