בג"ץ 7584/21 יעקב הופמן נ. מדינת ישראל - פרקליטות המדינה

מתגובתם המקדמית של המשיבים עולה כי הנימוק הבודד המופיע בהחלטה לדחות את ערר העותרים אינו משקף את הטעמים לדחייתו. כך, בעוד שבתגובה המקדמית הובהר כי בחינה מהותית של טענות העותרים בתלונתם הובילה את הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות למסקנה כי מדובר בתלונה על עבירות מסוג עוון שהתיישנו זה מכבר, מההחלטה עצמה שנמסרה לעותרים לא עולה כי בחינה מהותית כאמור נעשתה, ואף לא פורטו בה הנימוקים שהובילו את הגורמים האמורים למסקנתם זו. כל שצוין בהחלטה הוא כי "מאחר ועסקינן בחשד לעבירות מסוג עוון המתיישנות לאחר 5 שנים מיום ביצוען בהתאם לסעיף 9(א)

לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, העבירות הנטענות התיישנו עוד במועד הגשת התלונה. נוכח האמור, לא מצאנו להתערב בהחלטה על סגירת התיק, והערר נדחה" (ההדגשה הוספה, י.ו.).

בנסיבות אלה, ומבלי להביע עמדה לגופו של עניין, נראה כי יש מקום להורות על בחינה מחודשת של עררם של העותרים וקבלת החלטה חדשה בנדון, וזאת לשם תקינות ההליך ומתן הזדמנות נאותה לעותרים להשיג באופן מושכל על ההחלטה שתתקבל בעניינם.

לפיכך, המשיבים יגישו הודעה מעדכנת בתוך עשרה ימים, בה יודיעו אם הם מסכימים לבחון מחדש את הערר שהגישו העותרים, ולקבל החלטה מחודשת בנדון.

לאחר קבלת ההודעה האמורה, יוחלט על המשך הטיפול בעתירה.