בג"ץ 7597/20 עזבון המנוח מפדי רשיד חיאדרה ז"ל-באמצעות יורשיו נ. מדינת ישר

המשנה לנשיאה נ' הנדל:

1.בעתירה שלפני ביקשו העותרים להורות למשיבים לנמק "מדוע לא להורות על ביטול ההפקעה אותה ביצע המשיב 2 [...] וכנגזרת, להצהיר כי העותרים זכאים להירשם כבעלים של מלוא זכויות הבעלות בחלקה הידועה כגוש 19288 חלקה 23 מאדמות סח'נין". בתגובתם, טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה, וביקשו לחייב את העותרים בהוצאותיהם. לענייננו, די לציין כי המשיבים הביאו לידיעת בית המשפט את דבר הגשתה של "עתירה נוספת זהה לחלוטין לעתירה זו, בה מבוקשים סעדים זהים ומנימוקים זהים", על ידי חלק מן העותרים דנן. נוכח גילוי זה, התבקשו העותרים להשיב לתגובת המשיבים, "ובייחוד להיבטיה העובדתיים, ולשאלת היחס בין העתירה הנוכחית לעתירה בבג"ץ 1920/20". בתשובה, ציינו העותרים כי "המדובר בעתירות זהות שמתייחסות לאותה מסכת עובדתית ולמעשה מתייחסות לאותה חטיבת קרקע", אך לא סיפקו כל הסבר להגשת העתירה הנוכחית בעוד קודמתה, הזהה לה, תלויה ועומדת.

2.עיון בתיק בג"ץ 1920/20 מלמד כי אותה עתירה הוגשה ביום 11.3.2020 – כמעט שמונה חודשים עובר להגשת העתירה הנוכחית (ביום 4.11.2020) – על ידי עותרים 1, 5 ו-6 בהליך דנן. אף על פי כן, ולמרות שהעותרים מודים כי מדובר בעתירות זהות, אין בעתירה החדשה כל אזכור של קודמתה. העלמת פרט דיוני מהותי זה הובילה לבזבוז משאבי בית המשפט והמשיבים, שנדרשו להגיב לעתירה החדשה. מבחינה משפטית, התנהגות כזו טומנת בחובה חוסר ניקיון כפיים שדי בו כדי לחרוץ את גורל העתירה לשבט (בג"ץ 3810/11

פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי באשדוד , פסקה 18 (29.3.2012)).

3.אשר על כן, העתירה הנוכחית נדחית על הסף, תוך שמירה על טענות הצדדים – ומבלי להביע עמדה לגבי צירופם האפשרי של עותרים 2-4 לעתירה המוקדמת. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בהליך דנן בסך 4,000 ₪.