בג"ץ 7610/15 פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי תל אביב- הרכב בראשות הדיין ד

השופטת א' חיות:

עתירה זו מופנית נגד החלטות שניתנו על ידי המשיב 1 בנוגע למזונות שעל העותר לשלם למשיבה 4 ולהסדרי הראיה שלו עם בנו.

1.

העותר והמשיבה 4 נישאו זה לזו בשנת 1999 ונולד להם בן. כשמונה שנים לאחר נישואיהם, ביום 5.6.2007, נתן בית הדין הרבני האזורי בתל אביב תוקף של פסק דין להסכם גירושין שנחתם בין בני הזוג. במסגרת הסכם הגירושין נקבע כי העותר ישלם למשיבה 4 מידי חודש מזונות בסך 1,000 ש"ח אך לאחר זמן מה הגישה המשיבה 4 תביעה להגדלת הסכום. ביום 5.1.2009 קיבל באופן חלקי הרכב בראשותו של המשיב 1 את תביעתה של המשיבה 4 והורה לעותר לשלם לה מידי חודש מזונות בסך 1,750 ש"ח. במקום לערער על פסק הדין נקט העותר שורה של הליכים אחרים בהם העלה טענות כלפי התנהלותו של המשיב 1 בעניינו, ובין היתר הגיש נגדו תלונות במשטרה, עד שבשנת 2012 פנה לבית הדין הרבני הגדול (המשיב 3) בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין. במקביל ובעקבות מחלוקות שהתעוררו בין העותר למשיבה 4 בעניין הסדרי הראיה של העותר עם בנו, הפנה אותם המשיב 1 לקבלת תסקיר פקידת סעד וביום 29.12.2009 נתן המשיב 1 תוקף של פסק דין להמלצות פקידת הסעד. אלא שבכך לא תמו המחלוקות בין העותר למשיבה 4 בנוגע להסדרי הראיה ולאחר התדיינויות נוספות שקיימו ביניהם בנושא ניתן ביום 17.7.2014 תוקף של פסק דין להסכמות אליהן הגיעו בעניין זה. תשעה חודשים לאחר מכן, ביום 20.4.2015, קיבל בית הדין הרבני הגדול את בקשתו של המערער להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק הדין שניתן בתביעת המשיבה 4 להגדלת דמי המזונות אך התנה את שמיעת הערעור בהפקדת עירבון בסך 15,000 ש"ח עד ליום 11.5.2015. העותר הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה להתנות את שמיעת הערעור בהפקדת עירבון, במסגרתה ביקש לאפשר לו לערער גם על פסק הדין שניתן בעניין הסדרי הראיה. בינתיים החליטה הפרקליטות ביום 3.6.2015 לסגור מחוסר ראיות את תיקי החקירה שנפתחו בעקבות התלונות שהגיש העותר נגד המשיב 1.

1.

בעקבות כל זאת, הגיש העותר את העתירה דנן בה הוא טוען כי המשיב 1 והמשיבה 4 קשרו קשר ביניהם ועשו יד אחת נגדו והוא מבקש לבטל את כל החלטותיו של המשיב 1 בעניינו, ובפרט אלו הנוגעות לדמי המזונות ולהסדרי הראיה עם בנו. כמו כן, מבקש העותר כי יקבע שעליו לשלם מזונות למשיבה 4 בהתאם לאמור בהסכם הגירושין ביניהם ובקשר להסדרי הראיה הוא מבקש שיקבע כי הם יהיו בהתאם להמלצות פקידת הסעד שקיבלו תוקף של פסק דין. בנוסף, הגיש העותר בקשה למתן צו ביניים המורה על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו בגין חוב המזונות שלו למשיבה 4, לרבות פקודת המאסר שהוצאה נגדו בהליכים אלו. כמו כן, הגיש העותר בקשה להורות למשטרת ישראל להמציא לו העתקים של תיקי החקירה שנפתחו בעקבות התלונות שהגיש נגד המשיב 1.

2.

דין העתירה להידחות על הסף.

כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות של בתי הדין הרבניים ואינו מתערב בהחלטותיהם אלא במקרים נדירים של חריגה מסמכות או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי (ראו, למשל: בג"ץ 9028/14 פלוני נ' פלונית , בפסקה 3 (18.1.2015)). במקרה דנן העותר לא ערער במועד על ההחלטות ועל פסקי הדין שעליהם הוא מלין בעתירה. כמו כן וככל שניתן להבין מהעתירה, טרם ניתנה כלל החלטה בבקשתו של העותר לפטור אותו מהפקדת עירבון בערעור על פסק הדין בתביעת המשיבה 4 להגדלת דמי המזונות ולהתיר לו לערער גם על פסק הדין שניתן בעניין הסדרי הראיה. אשר לטענות שמעלה העותר כלפי התנהלותו של המשיב 1 בעניינו, הרי שתיקי החקירה שנפתחו בעקבות התלונות שהגיש העותר למשטרה נגד המשיב 1 נסגרו מחוסר ראיות ומהעתירה עולה כי העותר לא הגיש ערר על החלטה זו ואף לא פנה לקבלת חומר החקירה אל הגורמים המתאימים.

המסקנה מן האמור היא כי העתירה על פניה אינה מגלה עילה וכן היא לוקה באי מיצוי הליכים.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף ועמה גם הבקשות לצו ביניים ולהמצאת מסמכים.

אין צו להוצאות.