בג"ץ 7621/99 מדינת ישראל נ. משה שושני

המשיב עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בנצרת בעבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד וקשירת קשר לביצוע פשע. עם הגשת כתב-אישום הורה בית-המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

בעבור תשעה חודשים והמשיב במעצר, הורתה שופטת בית-המשפט העליון, בהסכמת המשיב, להאריך את מעצרו ב90- ימים.

90 הימים חלפו-עברו, משפטו של המשיב לא נסתיים, והמדינה ביקשה להאריך את המעצר ב90- יום נוספים. זו הפעם התנגד המשיב להארכת המעצר, ואולם גם זו הפעם הורה בית-המשפט על הארכת המעצר כפי שנתבקש. בהחלטתו ציין בית-המשפט כי המשך המשפט נקבע לעשרה מועדים, אשר יספיקו, לפי המשוער, לסיום פרשת התביעה; וכי נוכח חומרתן הרבה של העבירות בהן מואשם המשיב יש וראוי להאריך את מעצרו בשל מסוכנתו וחשש של הימלטותו מאימת-הדין.

הבקשה שלפניי היא בקשת המדינה להוסיף ולהאריך את מעצרו של המשיב, זו הפעם השלישית, ב90- יום נוספים.

דומה כי לא יחלוק איש על חומרתן היתרה של העבירות עליהן עומד המשיב לדין. המדובר הוא בסחר בינלאומי מתוחכם בסם הקוקאין, ובהברחתו של אותו סם ממדינה למדינה. מדברים אנו בכמויות סם בנות מאות קילוגרמים, וכמויות אלו כשהן לעצמן מלמדות על מסוכנותו של המשיב. בה-בעת, בל נשכח כי הבקשה שלפניי עניינה הארכת מעצרו של המשיב בשלישית. החוק קבע תשעה חודשים למעצר עד לסיומו של משפט, והנה מבקשת המדינה להאריך אותו מעצר שוב ושוב. הכל מסכימים כי סמכות נתונה בידיי להאריך את מעצרו של המשיב, אך השאלה היא: עד אנה, עד מתי?

משבאה הבקשה לפניי לראשונה, החלטתי החלטת-ביניים וביקשתי את בית-משפט קמא כי יעבה את לוח שמיעתו של המשפט. בית-משפט קמא נעתר לבקשתי, ועתה קבוע המשפט לשבעה מועדי שמיעה שכולם נופלים בגידרי 90 הימים שהמדינה מבקשת עליהם. אשר להמשך המשפט ייאמר עוד זאת, כי להערכת התביעה אמורה פרשת התביעה להסתיים בישיבה הקרובה (ישיבת יום 2.12.1999), ומכאן שנותרו שש ישיבות נוספות לשמיעת ראיותיה של התביעה. קשה לנבא כיום כיצד יימשך ויילך המשפט, ולעניין זה אין לי אלא לחזור על דברים שאמרתי בהחלטתי מיום 12.11.99, לאמור: "עורך-דין יפתח מודיעני בחגיגיות כי פרשת ההגנה תהא, קרוב לודאי, ארוכה וסבוכה. יתר-על-כן, אפשר שתידרשנה הכרעות עקרוניות בנושא קו ההגנה שעורך-דין יפתח מבקש לנקוט".

שמיעת המשפט עד-כה לא התנהלה בקצב כנדרש; וכדברי חברתי, השופטת דורנר, בהחלטתה מיום 9.8.99 (בבקשה השנייה להארכת המעצר): "בתקופה שחלפה, לא חלה התקדמות של ממש בשמיעת המשפט". ואולם, מאז אותה החלטה השתפרו הדברים, וניתן לקוות כי הם יוסיפו וישתפרו.

עורך-דין יפתח ביקש כי אורה על שיחרורו של המשיב בערבות - ולו בערבות גבוהה ביותר - בציינו כי המשיב "מודר" מן החבורה של מבריחי הסמים, וכי בשלוש וחצי השנים מאז ביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב-האישום לא שלח ידו בפריצת החוק.

טענותיו של עורך-דין יפתח, אין הן קלות משקל, ואולם לא אוכל להתעלם מהשיקול הנוגד ולפיו יש חשש להימלטותו של המשיב מאימת-הדין. יתר-על-כן: על-פי המתוכנן אמור המשיב להעיד נגד שותפיו לביצוע העבירות, ודבר זה, כשהוא לעצמו, יגביר את המוטיבציה לבריחה מן הארץ ולו לתקופת-זמן, קרא: עד לסיום משפטם של חבריו.

שקלתי את כל הגורמים לכאן ולכאן, ולסוף הגעתי למסקנה כי איעתר לבקשת המדינה. אוסיף עם-זאת ואומר: ניתן לשער כי שמיעת המשפט לא תסתיים במהלך 90 הימים שאני עומד להורות עליהם, וכי בבוא העת תגיש המדינה בקשה רביעית להארכת מעצר. בבוא אותה בקשה לדיון, יהא צורך להקפיד ביותר בעיקוב אחרי מהלך משפטו של המשיב ב90- הימים הקרובים. בסוף-כל-הסופות מגיעה עת שבה אין עוד מקום להארכת מעצרו של נאשם.

דבר אחרון: חזקה על בית-משפט קמא כי בתום פרשת התביעה ישאל את עורך-דין יפתח להערכתו באשר להימשכות המשפט, וכי בהתאם לצורך ולעניין יוסיף מנה גדושה של מועדים להמשך משפטו של המשיב עד לסיומו.

סוף דבר: אני מחליט להיעתר לבקשת המדינה ואני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב90- יום החל ביום 7.11.99 או עד למתן פסק-דין בת"פ 470/98 (מחוזי, נצרת), לפי המוקדם.

היום, כ"א בכסלו התש"ס (30.11.99).

ש ו פ ט

99076210. G06

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

99076210. G06