בג"ץ 7636/97 מדינת ישראל נ. עומר מסרי

המשיב הוא עבריין רצידיבסט ש"התמחותו" היא גניבת כלי רכב ובמיוחד משאיות. תלויים ועומדים נגדו שלושה מאסרים על תנאי המצטברים לכדי 40 חודשי מאסר ברי הפעלה. העבירות בהן הורשע, קשורות מרביתן לכלי רכב, התפרצות אליהם וגניבתם. גזר הדין המרשיע האחרון הוא מ5.1.97- והאישום האחרון נשוא הבקשה שלפנינו מתייחס לעבירה שבוצעה למחרת היום, 6.1.97. במשך כשבועיים לאחר מכן בוצעו העבירות נשוא אישומים 3,4,5 שבכתב האישום. למשיב שבע הרשעות קודמות. העבירות שבצע בעבר ואלה המיוחסות לו בכתב האישום מוליכות לתחום הרשות הפלסטינאית, בהעברת כלי הרכב לשם.

אכן, יש לנהוג בזהירות רבה בבואנו להאריך מעצרו של נאשם בטרם הורשע בדין. אנו מצווים על כך מכוח החוק ומתוך שמירה על כבוד האדם וחרותו. אולם התפרצות לכלי רכב וגניבתם באופן סיטונאי על ידי מי שחשוד בכך שהפך עבירות אלה למקור פרנסה, פוגעת קשות בסדר החברתי, וברכושם ושלוותם של אזרחים תמימים שכלי רכבם החונים בחוצות העיר חשופים לחבלות ולגניבה על-ידי פורעי חוק וסדר.

קניינם של אותם בעלי רכב גם הוא מזכויות היסוד וגם עליו על החברה לשמור. עברו הפלילי של המשיב, סוג העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, השיטתיות בה בוצעו, אי ההרתעות מלהמשיך לילך בדרך זו גם כאשר תלויים מאסרים על תנאי מעל לראשו, מעידים על מסוכנותו של המשיב לציבור וליחידיו.

השופט קמא קבע את מועד מתן גזר הדין ל2.2.98- לאחר שמשפטם של שני שותפיו לעבירה של המשיב יסתיים ב7.1.98- וב8.1.98-, והם יישמעו באחד התאריכים הקבועים, 18.1.98, 20.1.98.

כאן ברצוני להוסיף, כי מפרוט השתלשלות הדברים על ידי המבקשת עולה כי הסנגורים לא תרמו לסיום מהיר של המשפט, אם לדבר בלשון המעטה ואין להם להלין על אחרים שהמשפט טרם הסתיים.

אשר על כן, אני נענית לבקשה ומורה כי מעצרו של המשיב יוארך ב3- חודשים מיום 1.1.98 או עד שיינתן פסק-דין במשפטו, לפי המוקדם.