החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 7637/15 ראש מועצת הכפר ג'אלוד נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

ניתן ביום

בקצרה

מקרקעין · הוצאות בעתירה שנמחקה לאחר מתן הסעדבקשה לפסיקת הוצאות בעתירה מנהלית שנמחקה לאחר שניתן הסעד

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נמחקה לאחר שרובו של הסעד ניתן לעותרים, ונותרה לדיון בקשתם להוצאות. בית המשפט קבע כי המשיב לא סתר את ההנחה שהגשת העתירה הייתה מוצדקת, ולא ניתן מענה ענייני לפניות המקדמיות, ולכן חויב בהוצאות ושכר טרחה בסך 5,000 ש"ח.

העובדות

העותרים עתרו לביטול צו בדבר תפיסת מקרקעין. לאחר הגשת העתירה בוטל הצו לגבי החלק הארי של השטח, ללא דיון והכרעה בעתירה. המשיב טען לשיהוי ולכך שפנייתם הראשונית, ולא העתירה, הובילה למתן הסעד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיב בהוצאות העותרים כאשר העתירה נמחקה לאחר שניתן להם רוב הסעד המבוקש?
  2. 2.האם שיהוי בהגשת העתירה מונע חיוב בהוצאות כאשר לא ניתן מענה ענייני לפניות המקדמיות של העותרים?

הלכות

  1. 1

    כאשר המשיב לא סתר את ההנחה שהגשת העתירה הייתה מוצדקת בעת הגשתה, וכאשר לא ניתן מענה ענייני לפניות המקדמיות, קמה הצדקה לחיובו בהוצאות.

    ״המשיב לא סתר את ההנחה הקמה נוכח מתן הסעד, ולפיה הגשת העתירה היתה מוצדקת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענת השיהוי של המשיב אינה מובילה, כשלעצמה, לדחיית הבקשה לחיוב בהוצאות, נוכח הבהרת העותרים כי העילה לא התגבשה במועד שעליו הצביע המשיב.

    ״ולאחר עיון בחומר שלפניי ובנסיבות העניין הקונקרטיות סבורה אני כי אין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • שיהוי
  • תפיסת מקרקעין
  • סעד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בג"ץ

7637/15

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

העותרים:

1. ראש מועצת הכפר ג'אלוד

2. ראש מועצת הכפר דומא

3. ראש מועצת הכפר קצרא

נ ג ד

המשיב:

מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

העתירה נמחקה לאחר שמרבית הסעד לו עתרו העותרים ניתן להם, ונותרה להכרעה בקשתם לפסיקת הוצאות.

אין חולק כי הסעד לו עתרו העותרים - ביטול צו בדבר תפיסת מקרקעין - ניתן לעותרים (ברובו, לגבי החלק הארי של השטח) לאחר הגשת העתירה. לטענת המשיב אין מקום לחייבו בהוצאות בעיקר נוכח השיהוי בו הוגשה העתירה וכיוון שלא הגשת העתירה הובילה למתן הסעד אלא פנייתם הראשונית של העותרים (לפני הגשתה).

ואולם לטענת המשיב בדבר "שיהוי כבד" ניתן לטעמי מענה בתשובה שהגישו העותרים, בה הבהירו כי העילה לביטול הצו בדבר תפיסת המקרקעין לא התגבשה במועד עליו הצביע המשיב בתגובתו; ולאחר עיון בחומר שלפניי ובנסיבות העניין הקונקרטיות סבורה אני כי אין בנטען בהקשר זה על ידי המשיב כדי להוביל, כשלעצמו, לדחיית הבקשה דנן. בהתייחס לטענה כי לא הגשת העתירה הובילה למתן הסעד, הרי שהמשיב לא הכחיש בתגובתו את הטענה שלא ניתן כל מענה ענייני לפניות המקדמיות מטעם העותרים - מה שנראה כי היה מייתר את הגשת העתירה. בנסיבות אלו ומשלא ניתן כל מענה ענייני לפניות העותרים (ויצוין כי הפניה הראשונה נערכה כחצי שנה לפני הגשת העתירה), סבורה אני כי המשיב לא סתר את ההנחה הקמה נוכח מתן הסעד, ולפיה הגשת העתירה היתה מוצדקת, עת הוגשה, בראייה סבירה ואובייקטיבית, ומשכך קמה הצדקה לחיובו בהוצאות.

אשר לשיעור ההוצאות - לאחר שנתתי משקל לכך שהסעד ניתן (ברובו) מבלי שנדרשו דיון והכרעה בעתירה, וכן להיקף ההליך ולנסיבות העניין בכללותן, יישא המשיב בהוצאות העותרים ובשכר טרחת בא-כוחם בסכום כולל של 5,000 ש"ח.

ניתנה

היום, י"ח באדר התשע"ח (5.3.2018).

ליאת בנמלך

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר המשיב לא סתר את ההנחה שהגשת העתירה הייתה מוצדקת בעת הגשתה, וכאשר לא ניתן מענה ענייני לפניות המקדמיות, קמה הצדקה לחיובו בהוצאות.
  2. 2טענת השיהוי של המשיב אינה מובילה, כשלעצמה, לדחיית הבקשה לחיוב בהוצאות, נוכח הבהרת העותרים כי העילה לא התגבשה במועד שעליו הצביע המשיב.