בג"ץ 7642/10 גנאדי אבנילוב נ. משרד הפנים

השופט

י' דנציגר:

1.העותרים שלפנינו אינם מיוצגים. העותר 1 הינו אב המשפחה (להלן: העותר ). העותרת 2 הינה בת זוגו (להלן: העותרת ). העותרים 5-3 הינם ילדיהם המשותפים של העותר והעותרת. העותר הינו יהודי והעותרת הינה אזרית-טטרית בת הדת המוסלמית. בני הזוג וילדיהם הינם תושבי ישראל. העותרים טוענים בעתירתם באופן מבולבל ובחזיתות שונות ומרובות. ככל שניתן להבין מעתירתם הרי שטוענים הם לאפליה על רקע גזעי ויחס שרירותי מצד רשויות המדינה וגופים אחרים. כך למשל, מלינים העותרים כנגד הטיפול הקלוקל, כך לטענתם, שזכתה העותרת בהגישה תביעה להכרה בנכותה למוסד לביטוח לאומי. בנוסף לכך, טוענים העותרים ליחס מפלה בקבלת שירותים רפואיים מצד משרד הבריאות וקופת החולים בה הם חברים. זאת ועוד, טוענים העותרים כנגד חיוב ילדיהם להתגייס לשירות צבאי הגם שאינם יהודים ולטענתם כלל אינם חייבים בגיוס לצבא הגנה לישראל. בנוסף לכך טוענים העותרים ליחס בלתי הוגן לו זכו מצד הגורמים המוסמכים במשרד הפנים בכל הנוגע לרישום דתם של ילדיהם במרשם האוכלוסין. לא זאת אף זאת, העותרת מלינה על היחס שזכתה לו מצד שירות התעסוקה. לטענת העותרים היחס הקלוקל לו זכו גרם להשפלתם והכל מתוך מניעים גזעניים ותוך כדי הפלייתם לרעה לעומת אזרחים אחרים במדינת ישראל.

2.לאחר שעיינו בעתירה התקשנו להבין מהם הסעדים הקונקרטיים המבוקשים על ידי העותרים. חלק מהסעדים המבוקשים לכאורה במסגרת העתירה אף אינם מצויים בסמכותו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, כמו למשל תביעתם של העותרים לפיצויים נזיקיים.

3.העתירה מגוללת את סיפורם האישי של העותרים תוך עירוב מין בשאינו מינו ותוך קיבוץ טענות מן היקב ומן הגורן, כאשר לא ניתן להבין את טענותיהם של העותרים לאשורן. בעתירתם מלינים העותרים כנגד גורמים רבים מבלי שניתן להבין באופן נהיר מהם מחדליהם של אותם גורמים ומה חלקם הקונקרטי במסכת הנטענת. במתכונת זאת לא ניתן לדון בעתירה.

4.לפיכך, לא נותר לנו אלא להורות על מחיקת העתירה.