בג"ץ 7649/04 נאדיה יאסר פוקהא נ. שר הפנים

העותרים עתרו עוד בשנת 2004 לקבל היתר ישיבת קבע לעותר, תושב האזור,

במסגרת איחוד משפחות עם אשתו, אזרחית ישראל. הליך זה עורר שאלה של קיום מרכז חיים בישראל. במהלך שנים רבות ניתנו לעותר היתרי מת"ק שחודשו מעת לעת, אולם ספקותיה של המדינה לענין מרכז החיים של העותר בישראל נותרו בעינם עד כה. כמו כן נפתח בעניינו תיק חקירה פלילי אשר נסגר.

כיום, מוכנה המדינה להעניק לעותר היתר מת"ק למשך שנה נוספת, ולבחון לאחריה מחדש את כלל הנסיבות, כפי שיהיו נכון לאותה עת, בהקשר לבקשתו להיתר של קבע.

העותר מסכים לעמדת המדינה בענין זה, אך ביקש כי יאושר לו במקביל שימוש ברשיון נהיגה, אשר נשלל ממנו לאורך שנים רבות.

טענת המדינה היא כי המדיניות הנוהגת ביחס למחזיקי היתרים מסוג מת"ק אינה מאפשרת מתן רשיונות נהיגה אלא במקרים חריגים, ובהתקיים נסיבות מיוחדות. תנאים אלה אינם מתקיימים במקרה זה, ולפיכך עמדת המדינה היא כי אין מקום להתיר לעותר להשתמש ברשיון נהיגה במקרה זה. עם זאת, מאחר שהעותר לא הגיש בקשה לגורם המוסמך בענין זה, ב"כ המדינה לא שללה אפשרות כי יגיש בקשה פורמלית לגורם זה ויציג את עמדתו, ותתקבל החלטה בענין זה. לא ראינו להתערב בעמדה זו של המדינה.

על יסוד הדברים האמורים, עתירה זו באה לידי מיצוי, וזאת מתוך הנחה כי עם תום השנה תשקול המדינה את כלל נסיבות הענין ותחליט בענין בקשת העותרים להעניק לעותר היתר ישיבת קבע בישראל.

העתירה נדחית.