בג"ץ 7667/02בני לב נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ

בתאריך 25.7.01 התקשר המבקש עם המשיבה בחוזה "סוכן מפיק", אשר תוקפו עד לתאריך 30.6.02 . על-פי החוזה מונה המבקש למורשה חתום מטעם המשיבה והתמחה בביטוחי מוניות. בחוזה בין הצדדים נקבע, כי במקרה של ביטול ההתקשרות, תהיה המשיבה מנועה מלפנות או מלהציע ביטוחי מוניות ללקוחות המבקש במשך 18 חודשים מיום פקיעת החוזה.

על-פי זכותה בחוזה ובהתאם לחובתה להודיע על-כך שלושים ימים מראש, הודיעה המשיבה למבקש על אי חידוש ההתקשרות ביניהם, והחל מתאריך 1.7.02 אין בידי המבקש לנפק ללקוחותיו ביטוח של המשיבה. בעקבות אי חידוש ההתקשרות הודיע המבקש בתאריך 28.7.02 למשיבה, כי הוא סוגר את סוכנות הביטוח שלו החל מתאריך 1.8.02.

המבקש, אשר גילה כי המשיבה מנהלת משא-ומתן עם צדדים שלישיים במטרה להעביר את רשימת לקוחותיו, הגיש תובענה לבית-המשפט המחוזי, ובה עתר למתן צו מניעה, שיאסור על המשיבה להעביר לצדדים שלישיים את רשימת הלקוחות של המבקש במשך 18 חודשים מיום פקיעת החוזה. כן הגיש המבקש בקשה למתן צו מניעה זמני עד למתן פסק-דין בתובענה שהגיש.

במסגרת הבקשה למתן צו מניעה זמני, לא הכחישה המשיבה כי היא מעונינת להעביר את הטיפול בלקוחות לסוכן ביטוח אחר, ואולם טענה כי היא מחויבת לעשות כן, מאחר והמבקש סגר את סוכנות הביטוח שלו, ולא העביר את תיק הביטוח שלו לסוכנות אחרת, ומשום שהמשיבה אינה עובדת ישירות מול מבוטחים. בתגובה צמצם המבקש את בקשתו לצו מניעה זמני עד לתאריך 1.10.02, וזאת במטרה לנסות ולמכור בתקופה זו את תיק הביטוח לסוכן אחר.

בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני, בקובעו כי למרות שניתנה למבקש הודעה מוקדמת על אי חידוש ההתקשרות, בחר המבקש להודיע על סגירת סוכנות הביטוח שלו, וכי מאז 1.7.02 חלפו למעלה מחודשיים, שבהם המבקש לא הודיע למשיבה על התקשרות עם סוכנות אחרת שתטפל במבוטחיו. לבסוף קבע בית-המשפט המחוזי, כי נראה שאף על המבקש מקובל שההוראה בחוזה בדבר העברת רשימת המבוטחים, נועדה למצב שבו המבקש ממשיך לטפל במבוטחים או מעביר את הטיפול בהם לסוכן אחר, ולא למצב שבו המבקש סגר את סוכנות הביטוח שלו, מבלי להסדיר את המשך הטיפול במבוטחים בידי סוכנות אחרת.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה טען המבקש שבית-המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לנזק הכספי העצום שיגרם לו, באם לא יינתן צו מניעה, לעומת הטירדה המינימלית שתיגרם למשיבה באם היה ניתן צו מניעה זמני עד לתאריך 1.10.02 בלבד. עוד טען המבקש, כי למצער היה מקום להורות על צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה להעביר לצדדים שלישיים את רשימת הלקוחות של המבקש במלואה, למעט מקרים שבהם פנו הלקוחות מיוזמתם אל המשיבה לצורך קבלת שירות.

מנגד טענה המשיבה, כי היא מחויבת הן מכוח הרשיון שהוענק לה על-פי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א1981- והן מכוח חוזי הביטוח בינה לבין מבוטחיה לתת ללקוחותיה בנאמנות את מלוא השירותים המתחייבים מכך. עוד טענה המשיבה, כי המבקש ידע כחודש וחצי מראש על אי חידוש ההתקשרות, כי היה עליו להיערך בהתאם ולמכור את תיק הביטוח מבעוד מועד, כי כעת נותרו המבוטחים בלא סוכן שידאג לענייניהם, וכי בכך גרם המבקש למשיבה להפר את חוזיה עם אלפי מבוטחיה.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור, וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

כפי שציין בית-המשפט המחוזי בהחלטתו, ההוראה בחוזה שנערך בין הצדדים, הקובעת כי המשיבה מנועה מלהעביר את רשימת הלקוחות לסוכנות אחרת במשך 18 חודשים מיום פקיעת החוזה, נועדה להבטיח את המבקש אשר טרח ועמל בפיתוח רשימת הלקוחות, וזאת אף לאחר הפסקת החוזה. מנגד, ניצב אינטרס המשיבה לדאוג למבוטחיה ולתת להם שירות יעיל וראוי כפי שהתחייבה כלפיהם בחוזי הביטוח.

באיזון האינטרסים המתנגשים, ולאור התחייבותו המפורשת של המבקש לנסות ולמכור את תיק הביטוח עד לתאריך 1.10.02, נראה כי יש מקום לקבל את בקשתו החלופית של המבקש ולמנוע - למשך פרק זמן מוגבל - מן המשיבה להעביר את רשימת הלקוחות במלואה לסוכנות אחרת.

אשר-על-כן, הערעור מתקבל, במובן זה שהחלטת בית-המשפט המחוזי מבוטלת, וניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיבה להעביר בדרך כלשהי לצדדים שלישיים את רשימת הלקוחות המלאה של המבקש, למעט במקרים שבהם פנו הלקוחות מיוזמתם אל המשיבה לצורך קבלת שירות. תוקפו של צו זה הוא עד לתאריך 1.10.02, שאז תוכל המשיבה להעביר את רשימת הלקוחות במלואה לסוכנות אחרת.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.