בג"ץ 767/97 גדיניאן משה נ. מפעלי תחנות בע"מ

בין המבקשים לבין המשיבה מתנהל הליך בבית משפט השלום בחיפה. המשיבה היא התובעת בהליך זה. עו"ד ד"ר שמואל סעדיה הוא שייצג את המבקשים בהליך זה. ב24.12.96-, יומיים לפני המועד שנקבע לקיום הוכחות בתיק האמור, פנה המבקש 1 לבית משפט השלום וביקש לדחות את מועדו של דיון זה. בבקשתו ציין, כי הודיע לעו"ד סעדיה שאין הוא חפץ עוד בשרותיו וכי כעת הוא מבקש דחייה על מנת לאפשר לו לשכור את שירותיו של עורך דין אחר ולאפשר לעורך דין זה ללמוד את התיק. בו ביום הגיש עו"ד סעדיה הודעה מטעמו לבית משפט השלום. בהודעה כתב, כי המבקש 1 החליט לפטרו הואיל וסרב להגיש בקשה לדחיית הדיון שנקבע ל26.12.96-. בית משפט השלום דחה את הבקשה. לאחר דחיית הבקשה ועובר לדיון פנה עו"ד מ. עמבר, בשם המבקשים, בבקשה נוספת לדחיית הדיון. בבקשה זו טען, מפי המבקש 1, כי עו"ד סעדיה פועל בניגוד גמור להוראותיו של המבקש 1 ומבצע פעולות משפטיות בענייניו מבלי לעדכן אותו. לטענתו, איבד המבקש 1 את אמונו בעו"ד סעדיה והוא אף חושד, כי עו"ד סעדיה אמור לקבל כספים מן הצד שכנגד. בקשת הדחייה נומקה בכך שהמבקש 1 מעונין למנות את עו"ד עמבר כבא-כוחו, ולפיכך זקוק עו"ד עמבר לארכה על-מנת ללמוד את התיק ולהיערך לדיון. בדיון שהתקיים ביום 26.12.96 חזרו המבקש 1 ועו"ד עמבר על טענותיהם. עו"ד סעדיה הכחיש טענות אלה וחזר על האמור בהודעה שהוגשה על-ידו ביום 24.12.96. הוא השאיר את שאלת שחרורו מהייצוג לשיקול דעת בית המשפט. בא כוח המשיבה ביקש לדחות את בקשתו של המבקש 1 וטען, כי היא מכוונת לגרום לשיהוי נוסף בשמיעת התיק, העומד על סף סיום. בית משפט השלום נתן בו במקום את ההחלטה הבאה:

"לאחר ששמעתי את עמדות הצדדים, לרבות תגובתו של הנתבע משה גדניאן, לא מצאתי עילה לדחות את הדיון, ולכן אמשיך בשמיעת הראיות כפי שנקבע מראש. בשלב זה, אינני משחרר את עו"ד סעדיה מייצוג הנתבעים. עם זאת לא אמנע מעו"ד עמבר שהציג ייפוי כוח בשם חלק מהנתבעים, להיות נוכח בדיון, ואם יבקש זאת, ארשה לו להציג שאלות בהתאם למהלך הדברים, כפי שיהיו בעת מתן העדויות."

לאחר מתן החלטה זו הביאו עו"ד סעדיה ובא כוח המשיבה עדים מטעמם, קיימו חקירות ראשיות ונגדיות והודיעו לבית המשפט: "אלה עדי". עם סיום הבאת הראיות הורה בית המשפט על הגשת סיכומים בכתב בתיק.

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא להתיר את שיחרורו של עו"ד סעדיה מייצוג לבית המשפט המחוזי בחיפה. בקשה זו נדחתה ביום 14.1.97. בהחלטת הדחייה נכתב:

"בחינה של פרוטוקול בית המשפט מעלה כי בית משפט קמא סיים את מסכת שמיעת הראיות ודחה לסיכומים בכתב. בנסיבות אלה אין טעם לדון בנושא שכבר חלף, ואפילו אם צודקים המבקשים בטיעוניהם. הבקשה למתן רשות ערעור על אותן החלטות בינים נדחית. המבקשים יוכלו לשוב לטענותיהם בנושא תיק זה במסגרת של ערעור על פסק הדין לגופו. אם אכן יחליטו לערער על פסק הדין שיינתן, משיינתן."

מונחת בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו זו של בית המשפט המחוזי בחיפה. המבקשים טוענים, כי איבדו את אמונם בעו"ד סעדיה, כי עו"ד סעדיה פעל בניגוד לדעתם ולטובתם, לא זימן לעדות עדים שעדותם נחוצה וחקר את עד המשיבה שלא על דעתם. עקב זאת, טוענים המשיבים, כי הונחה בפני בית משפט השלום מסכת עובדתית חלקית, שלא תאפשר לו לדון דין צדק. עוד טוענים המבקשים, כי עו"ד סעדיה התקשר עם המשיבה בהסכם המבטיח לו טובות הנאה אם תושג פשרה בין המשיבה למבקשים. לטענת המבקשים, נפגעה זכותם לבחור את עורך דינם, בניגוד להוראות תקנה 473 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- ובניגוד להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. הסעד המעשי אותו מבקשים המבקשים הוא החזרת הדיון לבית משפט השלום בחיפה, בפני שופט אחר, מתן אפשרות למבקשים להעיד, באמצעות עו"ד אחר, שבעה עדים נוספים מטעמם, מתן אפשרות למבקשים לחקור את עד המשיבה בחקירה נגדית ושחרור עו"ד סעדיה מייצוג המבקשים בתיק.

לאחר שעיינתי בבקשה שלפני נחה דעתי, כי דין הבקשה להידחות. לא מצאתי בבקשה שאלה משפטית שיש בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור בפני בית משפט זה כערכאה שלישית (ראה: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו(3) 123). המבקשים מעלים בטיעונם טענות עובדתיות רבות שלא הועלו במלואן, לא כל שכן נדונו, בערכאות נמוכות יותר. למותר לציין, כי בית משפט זה אינו הערכאה הראוייה לבירורן של טענות אלו במסגרת בקשה שניה לרשות ערעור. בית משפט השלום, ששמע את טענות המבקשים, בחן את בקשתם ומשהפעיל את שיקול דעתו בנסיבות המקרה, לא מצא לנכון להיעתר לבקשתם. זאת ועוד, כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, מצוי ההליך שביסוד הבקשה שבפני בשלב הסיכומים, לפני מתן פסק דין. המבקשים יוכלו להעלות את טענותיהם, במסגרת ערעור על פסק הדין לגופו, אם ימצאו לעשות כן ובמגבלות הדין.

הבקשה נדחית.