בג"ץ 7698/01 פלוני נ' מדינת ישראל

השופטת ד' ביניש :

ערעורו של המערער על חומרת העונש תלוי ועומד בפני בית משפט זה מאז אוקטובר 2001. המערער נידון ל-36 חודשי מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי, לאחר שהורשע בעבירה של מעשים מגונים בנסיבות של אינוס, עבירות לפי סעיף 351(ג)(1) בצירוף סעיף 348(א) ו-345(א)(1) וכן (3) ו-(4) לחוק העונשין.

העונש נגזר על המערער בעקבות הסדר טיעון שנערך בינו לבין התביעה. על-פי ההסדר, המדינה טענה לעונש של 4 שנות מאסר בפועל, ואילו הסנגור טען לעונש שלא יעלה על שנתיים מאסר. בגזר דינו עמד בית המשפט על כך, כי הסדר הטיעון הביא בחשבון את מצבו הרפואי הקשה של המערער, אשר התפתח לאחר העמדתו לדין. בעונש שהשית, אף הביא בית המשפט בגדר שיקוליו, את מצבו הבריאותי של המערער, ונתן דעתו לטיפול ולהשגחה לה יזקק המערער בתקופת ריצוי עונשו. על אף מצב בריאותו, סבר בית המשפט כי נוכח חומרת העבירות אותן ביצע המערער בבתו הקטינה, אין לפטור אותו ממאסר בפועל, ולכן גזר את העונש האמור.

עם הגשת הערעור נדחה ביצוע המאסר לבקשת סנגורו של המערער, בהסתמך על טענותיו כי במצבו לא יוכל המערער לשאת בעונש המאסר. מאז ועד היום נדחה הדיון בערעור ביוזמת הסנגור פעמים רבות. במשך התקופה שחלפה נתון המערער בהשגחה במוסד סיעודי והובאו חוות דעת ביחס למצבו מטעם הרופאים המטפלים בו. כן, נבדק המערער מספר פעמים על ידי רופאי שירות בתי הסוהר. עקב הספק שעורר הסנגור בפנינו ביחס לאפשרות להעניק למערער טיפול רפואי בתנאי הכלא, החלטנו ביום 22.12.04 לזמן לדיון בפנינו את קצין הרפואה הראשי של שירות בתי הסוהר, ד"ר אדלר, כדי שנקבל הסבריו ביחס לאפשרות כליאתו של המערער. בדיון שקיימנו התייצב ד"ר אדלר, השיב לשאלות הבהרה שהוצגו לו, ומתשובותיו עולה כי ניתן לטפל במערער בעת שהותו בכלא, וכי מצויים בבית החולים של בית הסוהר - במר"ש - אסירים במצב קשה יותר ממצבו של המערער. על פי עמדתו של ד"ר אדלר, אם תחול החמרה במצבו של המערער, ניתן יהיה לדאוג לטיפול בו במתקנים רפואיים מחוץ לכלא. יצויין עוד כי ממכלול החומר הרפואי שהובא בפנינו עולה כי לא חל שינוי לרעה משמעותי במצב בריאותו של המערער מאז נגזר דינו.

בנסיבות אלה, לא מצאנו עילה להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי.

המערער יועבר לריצוי עונשו, תוך תיאום עם הממונים על הרפואה בשירות בתי הסוהר, עד ליום 8.2.2005 ויאושפז במר"ש.