פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
7702/00
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
המ
בקשת:
מדינת ישראל
נגד
המשיב
:
דרוויש חמדאן
תאריך
הישיבה: ב' בחשון התשס"א (31.10.2000)
בשם
המבקשת: עו"ד רחל מטר
בשם
המשיב: עו"ד אבים יריב
בקשה
שניה להארכת מעצר לתשעה חודשים לפי
סעיף
62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה
- מעצרים), התשנ"ו1996-, בת"פ 399/99
בבית-המשפט
המחוזי בנצרת
החלטה
המשיב עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בנצרת בשלל עבירות שבראשן עבירת רצח, ונספחות אליה עבירות של נסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה (שני מקרים), עוד חבלה בכוונה מחמירה, החזקת נשק שלא כדין, נשיאת נשק שלא כדין, הצתה והיזק בזדון. עם הגשת כתב-האישום הורה בית-משפט קמא על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, וערר שהגיש המשיב על אותה החלטה - נידחה. לאחר עבור תשעה חודשים והמשיב במעצר, ביקשה המדינה על מעצרו לתשעים ימים נוספים. בית-המשפט נעתר לבקשה בשתי מנות, פעם אחת האריך את המעצר בשלושים ימים (השופט אנגלרד), ופעם אחת האריך את המעצר בשישים ימים (השופטת ביניש). החלטת ההארכה האחרונה - זו של 60 הימים -
ניתנה ביום 12 בספטמבר.
תשעים הימים חלפו-עברו, ועתה מבקשת המדינה כי
אאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.
בא-כוחו המלומד של המשיב, עורך-דין אבים יריב,
הסב את תשומת ליבי לכך שהמשפט התנהל עד כה בעצלתיים: כי עד היום לא נערכו במשפטו
של המשיב אלא חמש ישיבות בלבד; כי הישיבה האחרונה היתה ביום 22 ביוני, ועד היום
(31 באוקטובר) לא היתה כל ישיבה נוספת; וכי הישיבה הבאה קבועה ליום 19 בנובמבר.
פירוש הדברים הוא, כך טוען עורך-דין יריב, שחמישה חודשים עברו ויעברו, וישיבת
בית-משפט לא היתה ולא תהיה. מטעם עיקרי זה, ומטעמים נוספים שעמד עליהם, טען
עורך-דין יריב לפניי כי ראוי שאורה על חלופת מעצר.
עורך-דין מטר, באת-כוח המדינה, נדרשה לקצב
שמיעתו של המשפט, והודיעתני - בשם הפרקליטה המופיעה בתיק בבית-משפט קמא - כי
נדרשים לה לתביעה, כמשוער, שני ימים לסיום פרשת התביעה, וביודענו כי המשך המשפט
קבוע לארבעה מועדים נוספים, תסיים התביעה את השמעת עדיה במועד ההארכה, ואולי -
כמקווה - תסתיים אף פרשת ההגנה במועד ההארכה, בשני המועדים הנוספים שהמשפט יישמע
בהם.
העבירות שהמשיב עומד עליהן לדין - והנחה
לכאורה היא כהיום הזה כי יש ראיות לכאורה להוכחת האמור בכתב-האישום - לא אך עבירות
חמורות הן, אלא שעבר אותן אדם שאין עליו לא מורא אלוהים ולא מורא אדם. אדם שבלא
היסוסים פותח ביריות אל בית בו מתגוררים אנשים נשים וטף; אדם שבקור-רוח מכוון אקדח
אל אחר מטווח קצר ביותר ורוצחו נפש; אדם אשר כזה הוכיח את עצמו כאדם מסוכן
עד-למאוד. אם כך ככלל, לא-כל-שכן בתיתנו דעתנו לעברו הפלילי של המשיב. אין פלא
בדבר אפוא כי השופטת ביניש קבעה בהחלטה להאריך את מעצרו של המשיב, כי "מקרה
זה הוא אחד מאותם מקרים מובהקים שבהם נראה שעל בית-משפט להפעיל את סמכותו ולהורות
על הארכת מעצר מעבר לתשעת החודשים הקבועים בחוק".
יתר-על-כן: השופטת ביניש האריכה את מעצרו של
המשיב בשישים ימים נוספים, ביודעה כי באותם שישים ימים לא יישמע משפטו של המשיב
ולו פעם אחת בלבד. ביודעה כך, האריכה השופטת ביניש בכל זאת את מעצרו של המשיב. אין
זאת אלא שהשופטת ביניש העריכה את סיכונו של המשיב כסיכון בלתי רגיל, וכך יש לפרש
את החלטתה. אכן, החלטתה של השופטת ביניש אינה מחייבת אותי, אך החלטתה משכנעת אותי
מכוחה הפנימי באשר לסיכונו של המשיב.
בהחלטתו מיום 3 בספטמבר, קבע בית-משפט קמא את
המשך משפטו של המשיב לארבעה מועדים בחודשים נובמבר ודצמבר, ודומה כי על אף דברים
שאמר בית-משפט קמא באותה החלטה, ראוי כי ייעשה להוספת מועדים נוספים למשפט. יעשה
אפוא בית-משפט קמא כחוכמתו.
אני מחליט להיעתר לבקשת המדינה, ואני מאריך את
מעצרו של המשיב לתקופה בת תשעים ימים, החל ביום 10.11.2000, או עד למתן פסק-דין
בת"פ 399/99 (מחוזי, נצרת), לפי המוקדם.
היום,
ב' בחשון התשס"א (31.10.2000).
ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00077020.
G02