בג"ץ 7703/07תרנגולות הצפון שיווק וסחר ביצים בע"מ נ. מנכ"ל משרד החקלאות ו

השופט א' גרוניס:

1.

העותרת 1 (להלן - העותרת ) משמשת כקבלן מורשה לשיווק ביצים. העותר 2 הינו בעל המניות היחיד בה והינו מנהלה. העותר 3 (להלן - העותר ) נשוי לבתו של העותר 2. העותרת קיבלה הסמכה לעסוק בשיווק ביצים לפי חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963 (להלן - החוק ), לאחר שהתחייבה שלא להיות בקשר עסקי ישיר או עקיף עם העותר. העתירה שבפנינו מופנית כנגד ההתחייבות האמורה, שלפי הנטען הוצבה כתנאי למתן ההסמכה.

2.

בחודש מאי 2006 הגישה העותרת למשיבים בקשה לקבלת הסמכה לשמש קבלן מורשה למיון ושיווק ביצים. על פי תקנות המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (כללים בדבר הסמכת קבלנים מורשים לשיווק ביצים, בשר עוף וחומר רביה), התשנ"ה-1994 (להלן - התקנות ), יש לעמוד במספר תנאים טרם קבלת ההסמכה. העותרת עצמה עמדה בתנאים הנזכרים. עם זאת, נראה כי העותר עצמו לא עמד באחד מתנאים אלה, שכן בשנת 2001 עבר הוא עבירות לפי סעיף 69 לחוק ולפי סעיף 28 לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985. לטענת העותרים, היתנו המשיבים את מתן ההסמכה בהתחייבות בלתי מוגבלת בזמן של העותרים 1 ו-2, שלא להיות בקשר עסקי ישיר או עקיף עם העותר, על אף שהעותר לא היה זה שביקש את ההסמכה. הדבר נבע כנראה בשל חשש של המשיבה 1 (להלן - המשיבה ), כי העותר הוא זה העומד מאחורי העותרת. העותר 2 חתם על ההתחייבות והחברה קיבלה את ההסמכה. ביום 14.2.07 נעשתה פנייה בכתב מטעם המשיבה, ובה נטען כי העותרת הפרה את ההתחייבות, משום שהעותר משמש בפועל כמנהל מכון המיון לביצים של העותרת. לעותרת ניתנה אפשרות להגיב על כך. העותרת מצידה טענה כי אין תוקף להתחייבות, ומכל מקום כי לא הפרה אותה. ביום 10.9.07 הוגשה העתירה דנא, התוקפת את דרישת המשיבים למתן ההתחייבות המתייחסת לעותר. המשיבים ביקשו לבטל את ההסמכה שניתנה לעותרת בשל הפרת ההתחייבות. לעניין זה נערך ביום 24.9.07 שימוע לעותרים 1 ו-2 בפני המשיבה. בעקבותיו החליטה המשיבה ביום 18.11.07 לבטל את ההסמכה שניתנה לעותרת. לאור העובדה שההסמכה עמדה לפקוע בכל מקרה ביום 27.11.07, החליטה המשיבה שלא לחדשה. העותרים מצידם הגישו לבית משפט זה בקשה למתן צו ביניים לעיכוב ביצוע החלטת המשיבה מיום 18.11.07. ביום 22.11.07 ניתן צו ארעי המתלה את החלטת המשיבה עד החלטה אחרת.

3.

העותרים טוענים כי משעמדו העותרים 1 ו-2 בתנאים הקבועים בתקנות, לא ניתנה למשיבים הסמכות להתנות את מתן ההסמכה בחתימתם על ההתחייבות. לטענתם, מדובר אף בפגיעה בלתי מידתית בחופש העיסוק של העותר. עוד נטען כי החלטות המשיבים נבעו מפעילות של חברה שהתחרתה בעותרים וכי על כן מקורן בשיקולים פסולים. לפיכך, מבקשים הם כי בית המשפט יקבע כי אין תוקף לתנאי שלא איפשר לעותר להיות בקשר עם העותרת לעניין שיווק ביצים.

4.

דינה של העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. כבר בשימוע שנערך לעותרים 1 ו-2 הבהירה המשיבה, כי על כל החלטה שתתקבל על ידה יוכלו הם לערור בפני ועדת ערר לפי סעיף 45(ב) לחוק, ובכלל זה על נושא תוקפה של ההתחייבות. על דברים אלה חזרו המשיבים בהודעה שהגישו לבית משפט זה ביום 3.12.07. יצוין, כי בעתירה הועלתה הטענה כי לעותר עצמו אין אפשרות לפנות לועדת הערר, ומכאן הפנייה לבית משפט זה. עם זאת, מההודעה עולה כי אין המשיבים מתנגדים לכך שאף העותר יצורף לערר ויעלה טענותיו בפני ועדת הערר. בכל הנוגע למועד האחרון להגשת הערר, הרי שהמשיבים אינם מתנגדים להארכתו, כך שניתן יהיה להגישו תוך עשרה ימים ממועד מתן פסק דין זה. משכך, עומד לכל העותרים סעד חלופי ודינה של העתירה להידחות. הצו הארעי שניתן ביום 22.11.07 יתבטל תוך שבעה ימים מהיום. אין באמור לעיל כדי לסגור בפני העותרים את הדרך להגיש לוועדת הערר בקשה לצו ביניים בעניינם.

5.

אשר על כן, נדחית העתירה על הסף.