פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 771/02 עיריית אור יהודה נ. משרד החינוך

ניתן ביום

בקצרה

אחר · קיזוז הקצבות משרד החינוך לעירייה בהליך פירוק חברה עירוניתעתירה לבג"ץ נגד משרד החינוך בדבר קיצוץ והקטנת הקצבות לעירייה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העירייה וראש העירייה עתרו לבג"ץ נגד קיזוזים שביצע משרד החינוך מהקצבות לבתי הספר בעיר. בית המשפט קבע כי המחלוקת הכספית על קיזוזים שנעשו בעבר צריכה להתברר בבית המשפט של פירוק או בבית משפט אזרחי. לפיכך נדחתה העתירה על הסף.

העובדות

העותרים הן עירייה וראש העירייה שעתרו לחייב את משרד החינוך לבטל קיזוזים מהקצבות שהועברו לעירייה לצורך מימון בתי הספר. בשנת 2000 ניתן צו פירוק נגד חברה עירונית שניהלה בתי ספר, ובית המשפט של פירוק הסמיך מנהל מיוחד להפעיל את בית הספר. העותרים ידעו על הקיזוזים אך לא פנו לבית המשפט של פירוק או לבג"ץ בעניין זה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להידרש לעתירה נגד קיזוז הקצבות משרד החינוך לעירייה כאשר המחלוקת הכספית נוגעת להחלטת בית המשפט של פירוק?
  2. 2.האם יש לברר מחלוקת כספית על קיזוזים שנעשו בעבר בערכאה אחרת ולא בבג"ץ?

הלכות

  1. 1

    מחלוקת כספית על קיזוזים שנעשו בעבר דינה להתברר בערכאות אחרות, דהיינו בית המשפט של פירוק או בית משפט אזרחי, ולא בבג"ץ, ולכן יש לדחות את העתירה על הסף.

    ״היום המחלוקת בין משרד החינוך והעותרים היא מחלוקת כספית על קיזוזים כספיים שנעשו בעבר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה
  • קיזוז
  • הקצבות
  • משרד החינוך
  • בית המשפט של פירוק
  • מנהל מיוחד
  • חברה עירונית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה

לצדק

בג"ץ 771/02

בפני:

כבוד

השופטת ד' דורנר

כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

העותרים

:

1.

עיריית אור יהודה

2. עו"ד יצחק בוכבזה,

ראש עיריית אור יהודה

נגד

המשיבים

:

1.

משרד החינוך

2. משרד הפנים

משיב פורמלי

: 3. רו"ח יואב

וילונסקי

בתפקידו כמנהל המיוחד

עתירה

למתן צו על-תנאי

פסק-דין

1.העותרים, עיריית אור יהודה וראש העיריה עותרים שנחייב את משרד החינוך לבטל קיצוצים בסך כ-2,720,000 ש"ח, שקוצצו בכספי הקצבות משרד החינוך לעיריה. הכספים היו מיועדים למימון בתי הספר השונים בעיר. העתירה מתייחסת לקיצוצים שנעשו על ידי המשרד החל מיום 1.9.2000 ועד יום הגשת העתירה ב-24.1.2002. ביקשנו את תגובת המשיבים ואפשרנו לעותרים להגיב על התגובות.

2.ב-15.2.2000, במהלך שנת הלימודים התש"ס, ניתן בבית המשפט המחוזי צו פירוק נגד חברת מוסדות חינוך ותרבות אור יהודה שהיא חברה עירונית (להלן – החברה). בניהולה של החברה היו שני בתי ספר שבעיר ובהם בית הספר רוגוזין. בשנת הלימודים תש"ס נעשה הסכם הפעלה של בית הספר על פיו התחייבה העיריה להעביר כספים לצורך תיפעול בתי הספר. עוד הוסכם כי אם תהיה מניעה להעברת הכספים על ידי העיריה, מתחייב משרד החינוך לשלם באופן שוטף סכומים אלה מתקציב משרד החינוך המועבר לעיריה, תוך תיאום בין העיריה לחשב משרד החינוך. ערב פתיחת שנת הלימודים התשס"א, ביום 30.8.2000, נתן בית משפט של פירוק החלטה המסמיכה את המנהל המיוחד שמונה במסגרת הפירוק (המשיב 3) להפעיל את בית הספר רוגוזין בשנת הלימודים התשס"א לפי תנאי ההפעלה של שנת הלימודים הקודמת "... בכפוף לשינויים עליהם יוסכם ובאישור בית המשפט. ההפעלה תהיה עד אשר תימצא מסגרת מוסכמת אחרת אשר תובא בפני בית המשפט לאישור". בית המשפט גם רשם לפניו הצהרה של ראש העיריה להעביר כספים ולעזור למנהל המיוחד בהפעלת בית הספר.

3.עוד לא יבשה הדיו על החלטת בית המשפט של פירוק מיום 30.8.2000 והסתבר כי יש חילוקי דעות בין העותרים מזה, ומשרד החינוך והמנהל המיוחד מזה לגבי משמעותה. אולם, העותרים לא פנו לבית המשפט של פירוק.

4.משרד החינוך קיזז כל העת, כפי שהיה בשנת התש"ס, כספי הקצבות שהועברו ממשרדו לעיריה. לטענתו הדבר נעשה בהתאם להסכם שבין המשרד לעיריה ובהתאם להחלטת בית המשפט של פירוק מיום 30.8.2000. העותרים ידעו על הקיזוז אך לא פנו לא לבית המשפט של פירוק ולא לבית משפט זה. היום המחלוקת בין משרד החינוך והעותרים היא מחלוקת כספית על קיזוזים כספיים שנעשו בעבר . מחלוקת זו דינה להתברר בערכאות אחרות: בית המשפט של פירוק שמכוח החלטתו נעשה לכאורה הקיזוז, או בית משפט אזרחי.

5.על כן נדחית העתירה על הסף.

ניתן היום, ג' באייר התשס"ב (15.4.2002).

ש ו פ ט ת ש ו פ

ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מחלוקת כספית על קיזוזים שנעשו בעבר דינה להתברר בערכאות אחרות, דהיינו בית המשפט של פירוק או בית משפט אזרחי, ולא בבג"ץ, ולכן יש לדחות את העתירה על הסף.