בג"ץ 773/10 תומר אלבז נ. מדינת ישראל

השופטת א' פרוקצ'יה:

בעתירה שלפנינו מעלה העותר, אשר אינו מיוצג בהליך זה, שורה של טענות כלפי גורמים שונים בקרב הנהלת בתי המשפט, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות המבחן ושירות הרווחה, וכן כלפי גורמים נוספים, ציבוריים ופרטיים כאחד. לטענתו, גורמים אלו פגעו בזכותו לכבוד ולחירות, בזכותו לחיים ולביטחון, בזכותו לשוויון, בזכותו להליך הוגן ובזכותו לפרטיות. העותר מדגיש כי עתירתו אינה מבקשת כי תוסקנה מסקנות אישיות כלפי גורם כלשהו, וכל עניינה בהשגת "צדק אישי". לדבריו, "היעוד של העתירה הוא להחזיר לי את כל הזכויות שלי לאלתר כמו כן אני דורש שליטה מוחלטת בחיי בלי שום הפרות זכויות כלפיי" (שיבושי כתיב תוקנו בציטוט).

לאחר שעיינו בתוכן העתירה, מצאנו כי דינה להידחות על הסף. העותר מגולל בעתירתו סיפור חיים קשה ונוגע ללב, אשר בכללו ילדות במשפחה קשת-יום, אלימות שהופנתה כלפיו, ריצוי עונשי מאסר במהלך שירותו הצבאי, התמכרות לסמים, מצב כלכלי קשה, זוגיות מרובת-קשיים, אירוע שבו הצית את לשכת הביטוח הלאומי בערד ובעקבותיו נעצר ועוד. כן הוא מתאר אירועים שונים בחייו שבהם נפגעו, לכאורה, זכויותיו, כדוגמת אי-קבלת טיפול תרופתי בעת שהות במעצר בניגוד להנחיית הפסיכיאטר המחוזי; אלימות שהופנתה כלפיו מצד שוטרים ומצד סוהר בעת שהיה נתון במעצר; העדר תיעוד מדויק של דבריו במסגרת חקירת משטרה שנערכה לו; והתעלמות של שופטים מבקשות שהגיש במסגרת הליכים שהתנהלו בעניינו.

מבלי להקל ראש באירועים המתוארים על-ידי העותר ובקשיים הרבים שהיו מנת חלקו במהלך חייו עד כה, אין בעתירה כדי לגלות עילה להתערבותו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. העתירה בכללותה אינה ברורה, הטענות המועלות בה הינן בעלות אופי כללי והאירועים המפורטים בה מתוארים גם הם בקווים כלליים בלבד, ומבלי שמובאת בצידם תשתית עובדתית בסיסית שהיא הכרחית לצורך בירורם ועמידה על משמעותם. לא ניתן גם להבין מן העתירה מהם הסעדים הקונקרטיים המבוקשים על-ידי העותר. בנסיבות אלה, אין מנוס מן המסקנה כי העתירה אינה מגלה עילה להתערבותנו, ועל כן, חרף ההבנה למצוקותיו של העותר, דינה להידחות על הסף.