בג"ץ 7751/99 שמיאלוב רפאל נ. היועץ המשפטי לממשלה

השופט י' טירקל:

1.העותר הוא אסיר המרצה את עונשו מיום 25.10.87 ואמור לסיים את ריצוי עונשו ב27.6.04-. בעתירתו מבקש הוא "לחייב את הממשלה לבצע שחרור אסירים גורפת (בטחוניים ופלילים כאחד)". הטעם העיקרי לכך הוא ש"ממשלת ישראל שחררה אסירים שהורשעו בהרג וברצח של אנשים חסרי ישע".

עתירה זאת היא כללית ואינה מניחה תשתית עובדתית קונקרטית. לפיכך, דינה להדחות מחוסר עילה. (עיינו בג"צ 2581/91 מוראד עדנאן סלחאת ואח' נ' ממשלת ישראל ואח' , פ"ד מז(4) 837, 842-841).

2.העותר הוסיף וציין בעתירתו כי ביום 11.4.99 עתר לבית משפט זה בבקשה "לתת פרשנות שיפוטית בנושאים השנויים במחלוקת", אולם העתירה לא נדונה. בבירור שנערך במזכירות בית המשפט נמצא שלא נפתח תיק כזה ועל כן העתירה לא נדונה. מכל מקום, מתוך עיון בהעתק של אותה עתירה שצירף העותר לעתירתו עולה, לכאורה, שאף זאת עתירה כללית, שעניינה נושאים רבים, חובקי זרועות עולם, (כגון, "האם יש חיים לאחר המוות, ומה זה מוות בכלל?"). לפיכך אין מקום לטפל בעניין זה.

3.העתירה על כל חלקיה נדחית.