בג"ץ 7816/99 מחפודה ויויאן נ. מנהל מלון סאן

בפני בקשה לפטור מתשלום אגרה. הבקשה הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בתביעת נזיקין שהגישה.

בתצהיר שניתן בתמיכה לבקשת הפטור פורטו הנתונים הבאים:

במהלך ששת החודשים האחרונים אין המבקשת עובדת, ולא היתה לה כל הכנסה אחרת; בבעלותה ובבעלות בעלה דירה שערכה כ180,000-$ עליה רובצת משכנתא בסכום של כ50,000-$, ורכב ששוויו כ80,000- ש"ח.

מסגרת הדיון לפטור מאגרה קבועה בתקנה 13 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח1987-. לפי תקנה 13(ב), על בית המשפט להיווכח כי אין ביכולתו של המבקש לשלם אגרה וכי ההליך מגלה עילה.

לא שוכנעתי כי המבקשת עומדת בשני תנאים אלו.

ראשית, על פי האמור בתצהירה של המבקשת, ברשותה וברשות בעלה נכסים בעלי ערך: דירת מגורים ורכב. שנית, בתצהיר שהוגש חסרים פרטים מהותיים: אין בו התייחסות להכנסותיו של בעלה של המבקשת, כנדרש בתקנה 13 הנ"ל, ואין בו פירוט בדבר חסכונות וחשבונות בנק שבבעלותו. כמו כן, לא צורפו לבקשה מסמכים רלוונטיים כגון דפי חשבון בנק המעידים על מצב חשבונותיה של המבקשת, וכדומה. הלכה היא, כי אי מסירת פרטים מלאים מצדיקים דחיית הבקשה (בש"א 287/92, מאור

נגד מדינת ישראל ואח' , תקדין-עליון 92(1), עמוד 361).

לאור האמור, לא שוכנעתי כי אין ביכולתה של המבקשת לשלם את אגרת ההליך.

הבקשה נדחית.

על המבקשת לשלם את אגרת הבקשה לרשות ערעור, תוך חמישה-עשר יום מעת המצאת החלטה זו.