פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
7826/06 - ד'
בפני:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ
העותרת:
מדרשה לאומית ללימודי המחתרות
נ ג ד
המשיבים:
1. ראש הממשלה
2. ממשלת ישראל
בקשה לפסיקת הוצאות
החלטה
לפני בקשה לפסיקת הוצאות.
1.
עניינו של ההליך עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיבים, ממשלת ישראל והעומד בראשה מר אהוד אולמרט, לבוא וליתן טעם מדוע לא ימנו מועצה ציבורית להנצחת זכרו של זאב ז'בוטינסקי ז"ל, כאמור בסעיף 3(א) לחוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופועלו) התשס"ה- 2005 (להלן: החוק). לשם יישום וביצוע מטרותיו של החוק, נקבע כי על המשיבה 2, ממשלת ישראל,
למנות מועצה ציבורית עד חלוף חודשיים מיום פרסום החוק, קרי עד ליום 04.06.2005. משחלף המועד וטרם מונתה מועצה ציבורית כנדרש בחוק, פנתה העותרת מספר פעמים למשיבים בדרישה לקיום החוק ולמינוי מועצה ציבורית. המשיבים השיבו לפניות העותרת תוך עדכונה אודות התקדמות הליך מינוי המועצה ואודות הסיבות לעיכוב בהשלמתו. העתירה דנן הוגשה
ביום 27.09.06. ביום 18.02.07 הושלם מינויה של המועצה הציבורית כמבוקש בעתירה. ביום 12.03.07 הודיעה העותרת על הסכמתה למחיקת העתירה בכפוף לפסיקת הוצאות כנגד המשיבים. מכאן הבקשה שלפני.
2.
לטענת העותרת, העתירה היתה המניע המרכזי להוצאתו לפועל של החוק
ולמינוי המועצה הציבורית. עוד נטען, כי המשיבה 2, פעלה בניגוד לקבוע בחוק והתמהמה שנתיים ימים במילוי חובתה למינוי מועצה ציבורית, ועקב כך נאלצה העותרת להגיש העתירה דנן, ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, מינוי המועצה התעכב בשל שורת אירועים אשר השפיעו על האפשרות למנות המועצה בלוח הזמנים הקצר שהוקצב לכך בחוק, ובהם: אירועי ההנתקות, נפילתו למשכב של ראש הממשלה לשעבר מר אריאל שרון, הבחירות לכנסת והרכבת הממשלה, ולבסוף המלחמה בלבנון. לטענת המשיבים, לאורך כל התקופה המתוארת, קיבל נציגה של העותרת עדכונים שוטפים אשר להתקדמות הליך מינוי המועצה ואשר לסיבות המעכבות השלמת ההליך. אשר על כן , סבורים המשיבים כי בחירתה של העותרת להגיש העתירה אינה ברורה מאליה ולטעמם אין הצדקה לבקשתה לפסיקת הוצאות.
3.
לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין נחה דעתי כי דין הבקשה לפסיקת הוצאות להתקבל בחלקה. נוכח השיהוי הרב שחל במינוי המועצה, הרי שאף בשים לב לאירועים אשר לפי הנטען עיכבו את מינוי המועצה, אין לקבוע כי הגשת העתירה היתה בלתי מוצדקת. כמו כן, בנסיבות העניין, איני סבורה שניתן לקבוע כי הגשת העתירה, כשלעצמה, היא זו שהובילה למתן הסעד המבוקש, אולם יחד עם זאת, יש יסוד סביר להניח כי הגשתה תרמה להחשת הטיפול בעניין. בנסיבות אלה, בשים לב לכלל נסיבות העניין, ובמיוחד לכך שהעותרת עודכנה לכל אורך הדרך באשר לסיבות העיכוב וכן לשלב המוקדם בו נמחק ההליך, ישאו המשיבים בהוצאות העותרת בסכום כולל של 3,000 ₪ אשר ישאו הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.
ניתנה היום, כ"ט בתמוז
תשס"ז (15.7.2007).
שושנה ליבוביץ
ר ש מ ת