פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א 7842/01
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשת
:
סאפד
דיבלופמנטס (ג'רסי) לימיטד
נגד
המשיב
ים
:
1. יפתח סוכנויות דלקים (שווק הפצת והובלת
דלקים ושמנים לכל חלקי הארץ) בע"מ
2. יפתח הצפון
חברה להשקעות בע"מ
3.
יפתח תדלוק והשקעות בע"מ
4.
ישעיהו איבי
5.
אלי מוטעי
בקשת רשות ערעור על החלטת
בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 2.9.01 בבש"א 9384/01 (ת.א. 1135/98), שניתנה
על-ידי כבוד השופטת ש' שטמר
בשם המבקשת: עו"ד ברוך
שוגול; עו"ד יוסף יפרח
בשם המשיבים: עו"ד חגי אשלגי
החלטה
המבקשת, חברת חוץ שהתאגדה באי ג'רסי שב"איי התעלה" ונרשמה בישראל, הגישה לבית-המשפט המחוזי בחיפה תובענה כספית כנגד המשיבים על סך של למעלה מ-12 מיליון ש"ח, בגין כספים שהלוותה למשיבים ואשר לטענתה לא הושבו לה.
במסגרת תובענתה, הגישה המבקשת בקשה להטיל עיקולים זמניים, בין היתר על כספים המגיעים למשיבים 4 ו-5 מאת המשיבות 3-1 (כ"מחזיקות" לפי תקנה 360 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 – להלן: התקנות) וכן על כספים המגיעים למשיבות 3-1 מאת המשיבים 4 ו-5 (כ"מחזיקים"). בית-המשפט המחוזי בחיפה (השופט מנחם נאמן) נעתר לבקשות, אך קבע, כי על המבקשת להפקיד, כתנאי למתן צווי עיקול, ערבות בנקאית צמודה בשווי של 10% מסכום העיקולים. המבקשת הפקידה איפוא ערבות בנקאית צמודה בסכום של 1,375,850 ש"ח.
בתוך כך הגישו המשיבים בקשה לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם בתיק העיקרי, בהתאם לתקנה 519 לתקנות. רשם בית-המשפט המחוזי בחיפה (הרשם עודד גרשון) קבע, כי על המבקשת להפקיד ערובה או ערבות בנקאית בסך 250,000 ש"ח, נוכח סכום התביעה הגבוה ומאחר שמדובר בחברת חוץ, שאין לה נכסים בארץ. על החלטה זו הגישה המבקשת ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה. בית-המשפט המחוזי (השופט גדעון גינת) קיבל את הערעור והפחית את הערובה לסכום של 50,000 ש"ח בלבד.
נוכח אי-היענותם של המשיבים להודעות העיקולים שנשלחו אליהם, הגישה המבקשת בקשה לאישור העיקולים. או-אז הגישו המשיבים בקשה לחייב את המבקשת בערובה להבטחת הוצאותיהם במסגרת הבקשה לאישור העיקולים. בית-המשפט המחוזי בחיפה (השופטת שושנה שטמר) קבע, כי על המבקשת להפקיד ערבות בנקאית בסך 100,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבים כאמור (להלן: החלטת בית-המשפט המחוזי).
מכאן הבקשה שבפניי, שבגדרה תוקפת המבקשת את חיובה בהפקדת ערבות נוספת, בטענה כי על הערבות אשר הופקדה במסגרת בקשתה להטלת עיקולים זמניים, לשמש גם עבור הליכי הבקשה לאישור העיקולים ומאחר שהנתבעים בתובענה העיקרית והמשיבים בבקשה לאישור העיקולים הם אותם הצדדים, אין מקום לחיוב בהפקדת ערבות נוספת. המשיבים מתנגדים לבקשה ותומכים יתדותיהם בהחלטת בית-המשפט המחוזי.
החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.
הערעור שבפניי – בדין יסודו. אין להטיל על המבקשת חיוב בהפקדת ערבות נוספת במסגרת הבקשה לאישור העיקולים. שכן, נוכח זהות הצדדים בבקשה להטלת עיקולים ובבקשה לאישורם, חיוב המבקשת בהפקדת ערבות נוספת על זו שכבר הפקידה יהווה כפל חיוב. זאת, במיוחד לאור העובדה שהמבקשת הפקידה, כאמור, גם ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בתיק העיקרי.
אני מקבלת איפוא את הערעור, מבטלת את החלטת בית-המשפט המחוזי וקובעת, כי הערבות הבנקאית שהפקידה המבקשת כתנאי להטלת העיקולים הזמניים כוחה-יפה גם במסגרת הבקשה לאישור העיקולים.
המשיבים יישאו בשכר-טרחת באי-כוחה של המבקשת בסך 20,000 ש"ח.
ניתנה
היום, כ"ט בחשוון תשס"ג (4.11.02).
ש
ו פ ט ת