בג"ץ 7874/09 לימור אלדבח נ. משטרת ישראל

לפנינו עתירה למתן צו על תנאי שהוגשה כנגד סגירת תיק חקירה משטרתית ובטרם ניתנה בפרקליטות החלטה בערר שהוגש כנגד סגירת התיק. הסעד החלופי שנתבקש על ידי העותרים (הוריה של קטינה שנפגעה קשה בתאונת דרכים) – הוא כי נורה על הגשת כתב אישום כנגד הנהג שלטענת העותרים הוא הנהג הפוגע.

בתגובה לעתירה שהוגשה מטעם פרקליטות המדינה ניתנה החלטה מפורטת ומנומקת לדחיית הערר מחוסר ראיות מספיקות, ובאת-כוח המדינה מבקשת מאיתנו לדחות את העתירה בשל הנימוקים שניתנו בהחלטה בערר.

בית משפט זה כבר חזר ופסק פעמים רבות כי איננו נוהגים להתערב בהחלטה שלא להעמיד לדין המצויה במתחם הרחב של שיקול דעת פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה. על אחת כמה וכמה זוהי ההלכה שנפסקה, כאשר טעמי הסגירה של תיק חקירה הם היעדר ראיות מספיקות.

אף-על-פי-כן בנסיבות העניין שלפנינו, כאשר המלצתו המקורית של בוחן התנועה המשטרתי הייתה להעמיד לדין, כאשר הייתה ראייה ישירה של נהג אוטובוס אחר שלגירסתו ראה את האוטובוס החשוד בעת האירוע, וכן היו בתיק אינדיקציות משמעותיות כי האחראי לתאונה זוהה, נראה לנו כי יש לבדוק פעם נוספת ובקפידה את אפשרות העמדה לדין. אנו ערים לכך כי חלף זמן רב מאז האירוע וכן שהייתה מעורבות רבה של המשפחה בניסיון להשיג עדים – מעורבות שעלולה לערפל את התמונה.

בנסיבות אלה אנו סבורים כי יש מקום לנסות ולבחון מחדש את אפשרות העמדה לדין. המשיבה תגיש לנו עמדה מעודכנת בתוך 30 ימים מהיום. העותרים יוכלו להגיב בתוך 14 ימים נוספים. לאחר קבלת התגובות נחליט בעתירה ואפשר שנעשה כן בלי לקיים שמיעה נוספת בעתירה ואולי זו אף תתייתר.