בג"ץ 7883/04 סרגיי וולשצ'וק נ. משרד הפנים , מינהל האוכלוסין

השופטת א' חיות:

1.העותרת 2, אזרחית ישראל, והעותר 1 נישאו זה לזה בשנת 2002 באוקראינה. בעקבות הנישואין פנה העותר 1 בבקשה לקבלת מעמד בישראל, ובמסגרת ה"הליך המדורג" ניתנה לו, בחודש ינואר 2004, אשרה לישיבת ארעי. העותר 3 הינו קטין, בנו של העותר 1 מנישואין קודמים, ובעתירה שבפנינו הלינו העותרים על כי המשיב מסרב להעניק לעותר 3 אשרת ביקור בישראל וכן אשרה לישיבת ארעי.

2.העתירה הוגשה בחודש אוגוסט 2004, ועם הגשתה הוריתי כי המשיב יגיש תגובה מקדמית לאמור בה בתוך 30 ימים. אולם, בעקבות מגעים שניהלו ביניהם הצדדים על מנת לישב את המחלוקת, הוגשו מעת לעת בקשות מוסכמות להארכת מועד להגשת תגובה מקדמית זו, בקשות להן נעתר כבוד הרשם. בסופו של דבר לא צלחו מגעים אלה, ותגובתו המקדמית של המשיב הוגשה ביום 14.1.2005. בתגובה זו הבהיר המשיב כי בחודש מאי 2004 נמסר לעותרים שבקשת העותר 3 תיבחן רק כעבור שישה חודשים, וזאת על מנת שבמהלך תקופה זו ניתן יהיה לעמוד, בין היתר, על כנות הקשר שבין העותרים 1 ו-2. בינתיים, כך ציין המשיב בתגובתו, חלף מועד זה, ואכן הוחלט להמשיך את הטיפול בבקשת העותר 3. לצורך כך הונפקה לעותר זה אשרת ביקור בישראל למשך חודש ימים, על מנת שבמהלך שהותו בישראל יפנו העותרים למשיב כדי לטפל בהסדרת מעמדו של העותר 3 בישראל. מתשובת העותרים עולה כי העותר 3 אכן נכנס לישראל בפועל, ואף פנה למשיב על מנת להסדיר את מעמדו. בנסיבות אלה, נראה כי העתירה במתכונתה המקורית נתייתרה, ודינה להידחות על הסף מטעם זה בלבד. ברי הוא כי אם יקבל המשיב החלטה בעניין מעמדו של העותר 3, והחלטה זו לא תניח את דעת העותרים, יוכלו הם לשוב ולעתור לבית המשפט המוסמך בבקשת סעד.

העתירה נדחית.