פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 7911/99 היועץ המשפטי לממשלה נ. ועדת השחרורים - בית סוהר מעשיהו

ניתן ביום

בקצרה

ביטחון ושטחים · שחרור מוקדם מהכלא ברשיוןעתירה לבטל החלטת ועדת השחרורים על שחרור מוקדם ברשיון ובתנאים מגבילים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

היועץ המשפטי לממשלה עתר לביטול החלטת ועדת השחרורים לשחרר מוקדם ברשיון ובתנאים מגבילים אסירה שהורשעה בתקיפת שוטר ובניסיון לדקור שוטר. בית המשפט דחה את העתירה, מאחר שהוועדה נתנה אמון בחרטתה של המשיבה והתנתה את השחרור בהעברתה ישירות לשטח הרשות הפלשתינית. לפיכך לא נמצא מקום להתערב בהחלטה.

העובדות

המשיבה מרצה עונש מאסר של שנתיים בגין עבירות של תקיפת שוטר, ניסיון לתקוף שוטר בנסיבות מחמירות והחזקת סכין, לאחר שניסתה לדקור שוטר בהשלכת סכין עליו. היא ריצתה כ-17 חודשים ממאסרה. בית המשפט העליון החמיר בעונשה לנוכח שתי הרשעות קודמות בעבירות דומות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת ועדת השחרורים לשחרר מוקדם ברשיון ובתנאים מגבילים את המשיבה שנידונה לעונש מאסר בגין תקיפת שוטר?

הלכות

  1. 1

    אין להתערב בהחלטת ועדת השחרורים כאשר הוועדה נתנה אמון בחרטה של האסירה ומצאה, על יסוד התרשמותה, כי למדה לקח ולא תשוב להסתבך במעשים פליליים

    ״הוועדה נתנה אמון בדברי החרטה הנרגשים של המשיבה בפניה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ועדת שחרורים
  • תנאים מגבילים
  • חרטה
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

7911/99

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד

השופטת ד' דורנר

כבוד

השופטת ד' ביניש

העותר

:

היועץ המשפטי לממשלה

נגד

המשיבים

:

1. ועדת-השחרורים - בית-הסוהר מעשיהו

2.

עביר אלסינאווי

עתירה

למתן צו על-תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה: ח'

בכסלו תש"ס (17.11.99)

בשם

העותר

:

עו"ד אבי ליכט

בשם

המשיבה

1:

אין הופעה

בשם

המשיבה 2: עו"ד עלי חיידר

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

בעתירה שבפנינו מבקש היועץ המשפטי לממשלה כי נבטל את החלטת ועדת-השחרורים (להלן: הוועדה) על שחרורה המוקדם של המשיבה 2 (להלן: המשיבה) ברשיון ובתנאים מגבילים.

המשיבה מרצה עונש מאסר של שנתיים, שהוטל עליה בגין עבירות של תקיפת שוטר, נסיון לתקוף שוטר בנסיבות מחמירות והחזקת סכין, וזאת לאחר שניסתה לדקור שוטר על-ידי השלכת סכין עליו. מתקופה זו ריצתה כבר המשיבה כ17- חודשים.

העונש נגזר על המשיבה בבית-משפט זה, אשר קיבל את ערעור המדינה על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי והחמיר בעונשה, לנוכח שתי הרשעות קודמות בעבירות דומות.

העותר טען בפנינו, כי עברה הפלילי של המשיבה מעיד עליה שלאחר שחרורה עשויה היא להמשיך במעשים פליליים, וכי הוועדה לא נתנה משקל ראוי לשיקול זה.

הגם שייתכן שהחלטתנו הייתה אחרת, הגענו לכלל דעה כי אין להתערב בהחלטת הוועדה. שכן, הוועדה נתנה אמון בדברי החרטה הנרגשים של המשיבה בפניה, ומצאה, על-יסוד דברי המשיבה והתרשמותה ממנה, כי המשיבה למדה לקח וכי לא תשוב עוד להסתבך במעשים פליליים. להסרת חשש כלשהו, הוועדה אף התנתה את השחרור בהעברת המשיבה היישר מן הכלא לשטח הרשות הפלשתינית.

העתירה נדחית.

ניתן היום, ח' בכסלו תש"ס (17.11.99).

נ ש י א ש ו פ ט ת ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99079110.

L03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין להתערב בהחלטת ועדת השחרורים כאשר הוועדה נתנה אמון בחרטה של האסירה ומצאה, על יסוד התרשמותה, כי למדה לקח ולא תשוב להסתבך במעשים פליליים