פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
7955/99
בפני:
כבוד השופט ת' אור
המ
בקש
:
דוד שאול
נגד
המשיב
ות
:
1. כלל, חברה לביטוח בע"מ
2.
אבנר, איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום
19.10.99 בת"א 2551/98 בש"א 110120/98 שניתנה על ידי כבוד השופט א'
שטרסנוב
בשם
המבקש: עו"ד מרי ימין
בשם
המשיבות: עו"ד מ' פפר
החלטה
1.בקשת המבקש היא לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי אשר דחה את בקשתו להביא ראיות לסתור לפי הסיפא של סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1975- ( להלן: החוק ).
2.המבקש נפגע בתאריך 24.4.94 בתאונת דרכים אשר היתה גם תאונת עבודה במובן חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח1968-. החבלה ממנה סבל המבקש לאחר התאונה היא שבר בסטרנום. במסגרת הטיפולים שעבר לאחר התאונה התגלה באזור זה גידול שפיר (חונדרומה). לאורך השנים מאז גילוי הגידול עבר המבקש מספר ניתוחים ועודו סובל מזיהומים חוזרים ונשנים באזור זה.
וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי לקביעת נכות מעבודה ( להלן: הוועדה הרפואית ) קבעה, לאחר שישבה מספר פעמים בעניינו של המבקש, כי אין קשר סיבתי בין מצבו הנוכחי של המבקש לתאונת הדרכים בה נפגע. בקובעה כך, מציינת הוועדה הרפואית את התשתית עליה היא נסמכת. הוועדה מונה חוות דעת של שני מומחים אותן היא מקבלת ומציינת כי היא מבכרת אותן על פני חוות דעת של מומחים נוספים שהיו בפניה, הסותרים את המסקנה אליה הגיעה.
3.המבקש טוען בבקשתו, כי יש נימוקים להתיר הבאת ראיות לסתור החלטה זו של הוועדה. לטענתו, חוות הדעת עליהן מסתמכת הוועדה אין בהן הבעת עמדה בדבר היעדר קשר סיבתי. המשיבות טוענות, לעומתו, כי שאלת הקשר הסיבתי זכתה לעיון מעמיק בוועדה הרפואית וכי אין במקרה זה כל נסיבות המצדיקות היתר להביא ראיות לסתור.
4.הגעתי למסקנה, שבנסיבות מקרה זה דין הבקשה להידחות על סמך הנימוקים הבאים:
א.פרופסור חייצ'ק, המומחה הראשון אליו מתייחסת הוועדה במסקנותיה, קובע בחוות דעתו שאין קשר סיבתי בין התאונה ומצבו הנוכחי של המבקש. כך אומר המומחה: "... הגידול חונדרומה היה קיים לפני החבלה שלא גרמה לשאת ולא להחרפתו ...". אין אלא להבין זאת כשלילת הקשר הסיבתי.
ב.פרופסור מייטס, המומחה השניה אליה מתייחסת הוועדה במסקנותיה, קובעת אף היא בחוות דעתה כי אין קשר סיבתי בין התאונה ומצבו הנוכחי של המבקש. אמנם, צודק המבקש בטענתו כי בקובעה זאת לא היה כל החומר מונח בפניה. אולם, גם לאחר ראיית החומר הנוסף, כולל צילום הרנטגן, דעתה לא השתנתה, והיא נשארה בעמדתה בדבר שלילת הקשר הסיבתי.
ג.הבאת ראיות לסתור החלטה של וועדה רפואית תתאפשר רק במקרים נדירים ויוצאי דופן שמקרה זה אינו אחד מהם. החומר שהיה בפני הוועדה הרפואית היה שלם. עצם העובדה שקיימים מומחים הסבורים אחרת אין בה כדי לשנות (ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד ,
פ"ד מה(4) 77).
הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבות בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, ב' באייר התש"ס
(7.5.2000).
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99079550.
E02