בג"ץ 7960/04 מחמד מוסא אלראזי נ. מפקד כוחות צה"ל - חבל עזה

עשרת העותרים הם צעירים תושבי עזה המבקשים ללמוד את מקצוע הריפוי בעיסוק. בהיעדר מסגרת מתאימה ללימוד המקצוע האמור באזורם נרשמו העותרים לחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת בית-לחם. האוניברסיטה קיבלה אותם, אך המשיב - שאליו פנו העותרים בבקשה להתיר את יציאתם מאזור חבל עזה לאזור יהודה והשומרון - דחה את בקשתם. כנגד החלטה זו מופנית העתירה.

את החלטתו, שלא להיענות לבקשת העותרים, סמך המשיב על הערכת גורמי הביטחון כי ביציאתם מאזורם - ובעיקר בכוונתם לשהות לצורך לימודיהם בבית-לחם - גלומים סיכונים לביטחון המדינה ולביטחון האזורים. בתגובה בכתב מטעמו הבהיר המשיב, כי עמדתו אינה מבוססת על אבחון פרטני המתייחס לכל אחד ואחד מן העותרים באופן אישי, אלא על הערכת גורמי הביטחון כי די ב"פרופיל הסיכון" שאליו משתייכים העותרים כדי להקים יסוד לחשש כי ארגוני הטרור הפועלים באזור חבל עזה ינצלו את יציאתם לבית-לחם לביצוע פיגועים בשטחי ישראל ובאזור יהודה והשומרון. הערכה זו, הוסבר, מבוססת על מידע מודיעיני, ובהסכמת בא-כוח העותרים הציגו לפנינו נציגי שירות הביטחון הכללי (בדלתיים סגורות) את המידע הקיים בידיהם וכן את הערכותיהם המקצועיות לגבי מהות והיקף הסיכונים הכרוכים בהתרת יציאתם של העותרים מאזור חבל עזה לבית-לחם. יצוין כי ביחס לארבעה מעשרת העותרים מצוי בידי גורמי הביטחון גם מידע מודיעיני הפוסל עותרים אלה אף על בסיס אינדיווידואלי. אך בהודעת המשיב הובהר, כי בהיעדרו של מידע מודיעיני אישי ביחס למי מהעותרים האחרים אין כדי להכשיר את יציאתו. בהודעתו בכתב הסתפק המשיב בציון הקושי להשיג מידע מודיעיני ממוקד ביחס לכל אחד מהעותרים. אך בדיון הסגור מסרו לנו נציגי שירות הביטחון הכללי הסברים מפורטים למהות "פרופיל הסיכון" (הקבוצתי) שאליו משתייכים העותרים ולטעמי הערכתם המקצועית כי התרת יציאתם מאזור חבל עזה תהפוך אותם, בדרגת הסתברות לא מבוטלת, לכלי שרת בידי ארגוני הטרור לביצוע פעילות רצחנית כלפי אזרחי ישראל.

הגענו לכלל מסקנה כי בנסיבות הקשות השוררות לעת הזאת אין להתערב בהחלטת המשיב. הננו נכונים להניח כי לפחות חלק מן העותרים ביקשו לצאת לבית‑לחם במטרה ללמוד שם, ולא לשום מטרה אחרת. עם זאת שוכנענו כי בהתרת יציאתם מאזור חבל עזה כרוך סיכון מהותי לביטחון הציבור בישראל ובאזורים. למען השלמות נציין, כי בתשובה לשאלתנו הבהיר בא-כוח המדינה כי בכפוף לבדיקה פרטנית וקביעת התנאים לכך, אין למשיב התנגדות עקרונית ליציאת העותרים, או מי מהם שיהיה מעוניין בכך, ללימודים אקדמיים בחוץ-לארץ, לרבות ירדן או מצרים. ככל שמי מהעותרים מעוניין באפשרות זו, בידו לשוב ולפנות למשיב בבקשה מתאימה. כן יש לקוות, שעם שינוי העתים יהיה בידי אלה מן העותרים, שמטרתם היחידה היא אכן ללמוד את מקצוע הריפוי בעיסוק, לחדש את בקשתם גם לעניין תוכניות הלימוד באוניברסיטת בית-לחם.

העתירה נדחית.