בג"ץ 7961/10 בת שבע פיקובסקי נ. המוסד לביטוח לאומי

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה. הבקשה הוגשה במסגרת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק נגד החלטה של בית הדין הארצי לעבודה שבה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה העותרת נגד פסק-דין של בית הדין האזורי לעבודה.

העותרת אינה מיוצגת ובקשת-הפטור שהגישה מנוסחת בכלליות ואינה נתמכת בתשתית עובדתית מלאה ועדכנית. אולם גם אם אניח כי מצבה הכלכלי של העותרת אינו מן המשופרים, לא שוכנעתי כי מתקיים במקרה זה התנאי הנוסף למתן הפטור המבוקש והוא שההליך מגלה עילה (תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). בית משפט זה קבע פעמים רבות כי בשבתו כבית דין גבוה לצדק הוא אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיו של בית הדין הארצי, והוא יתערב בהן רק במקרים חריגים ויוצאי-דופן שבהם יצאה מלפני בית הדין הארצי טעות משפטית מהותית שהצדק מחייב את תיקונה (ראו בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים , פ"ד מ(1) 673 (1986)). עיון בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה ובעתירה (שהוכתרה "בקשת ערעור") אינו מגלה על פני הדברים טעות מהסוג האמור.

לפיכך, אין בידי להיעתר לבקשה לפטור מתשלום אגרה, אם כי מוכן אני בנסיבות העניין להפחיתה לסכום של 1,000 ש"ח. על העותרת לשלם את האגרה תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יימחק ההליך ללא הודעה נוספת.