בג"ץ 7976-22 בג"ץ 7976-22

עניינה של העתירה שלפנינו בהוראה לסילוק מבנה חדש מס' 20474 (להלן: הוראת הסילוק) מיום 17.11.2022 שהוצאה מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) מס' 1797) התשע"ח-2018 (להלן: הצו), ביחס למבנה שלטענת העותרים משמש כבית ספר (להלן: הבינוי).

1.על פי הנטען בעתירה, הוראת הסילוק נמסרה לעותרים ביום 17.11.2022 ולפיה הבינוי ייהרס בתוך 96 שעות. בהמשך לכך, הוגשו מספר בקשות לביטול הוראת הסילוק שנסובו, בין היתר, על טענות במישור ההומניטרי, אם באופן עקרוני לגבי הצורך בגיבוש מדיניות הומניטרית, ואם במישור הפרטני לגבי הבינוי מושא העתירה. ביום 22.11.2022 דחו המשיבים את הבקשה לביטול ונקבע כי מימוש הוראת הסילוק תתבצע למחרת, ביום 23.11.2022. מכאן העתירה והבקשה שלפנינו.

בעתירה נטען, בין היתר, כי קיימת לאקונה במדיניות האכיפה הנוכחית של המשיבים; כי יש לקבוע מדיניות הומניטרית ברורה בכל הנוגע לכפרים הנמצאים ב"שטח היבש"; כי זכות הטיעון והשימוע של העותרים נפגעה; וכי החלטת המשיבים ביחס לבינוי עולה כדי חוסר סבירות קיצוני, בפרט משעה שמדובר במבנה שנבנה על קרקע פרטית שהתקבלה בתרומה לטובת הכלל. כן הועלו טענות מכוח המשפט הבינלאומי ההומניטרי, כמו גם בנוגע לחשיבות ההגנה על הזכות לחינוך.

בד בבד עם הגשת העתירה הוגשה "בקשה בהולה למתן צו ביניים", ובהחלטתי מיום 22.11.2022 ניתן צו ארעי ולפיו לא ייהרס הבינוי מושא העתירה.

2.עוד באותו היום, בשעות הערב, הגישו המשיבים בקשה לביטול הצו הארעי ולדחיית הבקשה לצו ביניים מחמת חוסר ניקיון כפיים והיעדר עילה להתערבות בית המשפט. בין היתר, נטען כי הבינוי מצוי בתוך שטח אש ונבנה ללא היתר; כי פעולות הבינוי נמשכו לאחר מתן הוראת הסילוק; כי בניגוד למשתמע מהעתירה, הבינוי אינו ממוקם ב"שטח היבש" אלא ב"שטח הרטוב" של שטח האש; וכי הסעד הכללי המבוקש בעתירה מתייחס לשטח הצפון-מערבי של שטח האש בעוד שהמבנה מצוי בחלקו הדרום-מזרחי. עוד נטען כי מבדיקה מול הכוחות המבצעיים הנדרשים ללוות את פעילות האכיפה עולה כי לא ניתן לדחותה למועד סמוך אחר בשל נסיבות מבצעיות.

3.בהחלטתי מהיום, ולנוכח תגובת המשיבים, הוריתי על ביטול הצו הארעי.

4.בעקבות כך, ביקשו העותרים להשיב לתגובת המשיבים והרשות ניתנה להם. בתשובתם, העותרים אינם חולקים על כך שהבינוי נבנה ללא היתר, ואף לא חולקים על כך שהמבנה נמצא כ-65 מטר לתוך "השטח הרטוב", אך לטענתם הקפאת ההריסה נדרשת עד לבירור טענותיהם במישור העקרוני וההומניטרי.

5.דין הבקשה למתן צו ביניים להידחות.

כעולה מהאמור לעיל, אין מחלוקת על כך שהבינוי נבנה ללא היתר ומצוי בתוך "השטח הרטוב" של שטח האש, וכי הסעד הכללי המבוקש בעתירה מתייחס לחלקו "היבש" של שטח האש, ובפרט לכפרים המצויים בחלקו הצפון-מערבי. יש אפוא טעם בטענת המשיבים כי צו הביניים המבוקש לא נועד לשרת את הסעד העיקרי שהתבקש בעתירה (ראו והשוו: 5516/11 פטהאי נ' שר הפנים (12.12.2011)). על כך יש להוסיף את טענת המשיבים בדבר קושי מבצעי לבצע את ההריסה במועד קרוב אחר. די באמור כדי לדחות את הבקשה למתן צו ביניים, וזאת אף מבלי להידרש לטענה בדבר חוסר ניקיון כפיים מצד העותרים.

6.אי לכך, הבקשה למתן צו ביניים נדחית. המשיבים יגישו תגובתם המקדמית לעתירה עד ליום 4.1.2023.