פסק-דין1 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 7984/16 לאה חכמי נ. מדינת ישראל - רשות מקרעי ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · שיהוי בעתירה והפקעת קרקע בתקופת המנדטעתירה מנהלית (בג"ץ) בדרישה להשבת זכויות בחלקות שהוקצו למשיבה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה עתירה לביטול פיצול חלקה שבוצע בשנת 1944 בתקופת המנדט ולהשבת זכויות בחלקות שהוקצו למשיבה. נקבע כי העתירה לוקה בשיהוי כבד המצדיק דחייה על הסף. בנוסף, לא הוכח כי המהלך, שנעשה בהסכמה וביוזמת בעל החלקה, מהווה הפקעה, והעותרת חויבה בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.

העובדות

העתירה נסבה על פיצול חלקה בת 102 דונם באזור צפון מערב תל אביב, שבוצע בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1944. החלקות הועברו לידי הנציב העליון ביוזמת בעל החלקה המקורית ולבקשתו. העותרת דרשה להשיב לה זכויות בחלקות שהוקצו למשיבה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם העתירה לוקה בשיהוי המצדיק את דחייתה על הסף?
  2. 2.האם המהלך של פיצול החלקה בשנת 1944 מהווה הפקעה המצדיקה השבת זכויות?

הלכות

  1. 1

    העתירה לוקה בשיהוי כבד, הן סובייקטיבי והן אובייקטיבי, ודי בכך לדחייתה על הסף.

    ״העתירה לוקה בשיהוי כבד, הן סובייקטיבי והן אובייקטיבי, וכי די בכך״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מהלך של העברה בהסכמה עשוי במהותו להיחשב הפקעה בנסיבות מתאימות, אולם בנסיבות העניין לא הוכח כי יש לראותו כהפקעה.

    ״אכן, בנסיבות מתאימות ניתן להוכיח כי מהלך של העברה בהסכמה הוא במהותו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שיהוי
  • הפקעה
  • עתירה
  • הנציב העליון
  • תקופת המנדט
  • הוצאות על הצד הנמוך

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

7984/16

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט ד' מינץ

העותרת:

לאה חכמי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל

עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה:

כ"ט

בתשרי התשע"ח

(19.10.2017)

בשם העותרת:

עו"ד נורי קונפורטי

בשם המשיבה:

עו"ד רועי-אביחי שויקה

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן :

עניינה של עתירה זו בדרישת העותרת להשיב לה זכויות שהוקצו למשיבה בחלקות שהן חלק מחלקה 18 ההיסטורית בגוש 6632.

בבסיס העתירה מהלך פיצול של חלקה בת 102 דונם באזור צפון מערב תל אביב, אשר בוצעה בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1944.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ושקילת טיעוניהם בכתב ובעל פה, לא ראינו עילה להתערבותנו בנסיבות העניין.

ראשית, נציין כי העתירה לוקה בשיהוי כבד, הן סובייקטיבי והן אובייקטיבי, וכי די בכך – על פי אמות המידה המקובלות – כדי להביא לדחייתה על הסף.

שנית, ביסוד העתירה טענת העותרת כי יש לראות את המהלך שבוצע בשנת 1944 כ"הפקעה". דא עקא, שככל שניתן ללמוד מהכתובים, אין תשתית מספקת לטענה, שכן נראה כי מדובר בחלוקה בגדרה הועברו החלקות לידי הנציב העליון ביוזמת בעל החלקה המקורית ולבקשתו.

אכן, בנסיבות מתאימות ניתן להוכיח כי מהלך של העברה בהסכמה הוא במהותו "הפקעה", אולם בנסיבות שלפנינו – בין היתר בהינתן חלוף הזמן – לא עלה בידי העותרת להוכיח כי בשל אפיוני המהלך, יש לראותו כהפקעה. ממילא די בכך כדי לשמוט את הבסיס מתחת לעתירה כולה.

די בטעמים אלה כדי להביא לדחיית העתירה, מבלי שאנו נדרשים לטעמים נוספים שהביאה המשיבה בתגובתה המפורטת.

העתירה נדחית אפוא.

בנסיבות העניין תישא העותרת בהוצאות על הצד הנמוך, בסך 10,000 שקל.

ניתן

היום, כ"ט בתשרי התשע"ח (19.10.2017).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • עע"מ 8409/16מדינת ישראל נ. שלמה קרסו ו-19 נוספיםפסק-דין

הלכות

  1. 1העתירה לוקה בשיהוי כבד, הן סובייקטיבי והן אובייקטיבי, ודי בכך לדחייתה על הסף.
  2. 2מהלך של העברה בהסכמה עשוי במהותו להיחשב הפקעה בנסיבות מתאימות, אולם בנסיבות העניין לא הוכח כי יש לראותו כהפקעה.