בג"ץ 7988/14 פלוני נ. משרד הפנים

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.

העותרת 1 (להלן העותרת), תושבת הרשות הפלסטינאית, היתה נשואה לאזרח ישראלי תושב יפו שנרצח לימים למרבה הצער. נולדו לה ארבעה ילדים אזרחי ישראל. על פי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003) אינה זכאית לישיבה בישראל אלא על פי החלטת שר הפנים בהמלצת הועדה המייעצת (הועדה ההומניטרית). העתירה עניינה רשיון ישיבת ארעי בישראל מסוג א/5. לעותרת כיום היתר שהיה. נוכח מצבה הרפואי של העותרת (אשר לה בעיות בתחום הפסיכיאטרי) ניתן לה על-ידי שר הפנים, לאחר גלגולים וצו על תנאי, מעמד א/5 ארעי עד לכניסתן לתוקף של תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים, זכויות וחובות של מקבלי היתר שהיה לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשע"ג-2006), תשע"ו-2016. תקנות אלה נכנסו לתוקף ביום 1.8.16, ולפיהן זכאים בעלי היתר שהיה לביטוח רפואי בקופות חולים בתשלום חודשי, לאחר רישום. העותרת סבורה, כי אין די בתקנות אלה שכן אינן מזכות בזכויות רחבות יותר של ביטוח לאומי כגון שיקום, ומדובר במשפחה עניה מאוד שמצבה הכלכלי בשפל המדרגה. כן נטען כי לא מימשה את רשיון א/5 הארעי, ולכאורה פג תוקפו. לשיטתה עליה לקבל רשיון א/5. המדינה משיבה כי התקנות הנזכרות הותקנו למקרים כגון העותרת, וכי א/5 לא יפקע עד המועד שבו תממש העותרת בפועל את זכאותה לפי התקנות, בכפוף למילוי הדרישות בהן.

ב.

לאחר העיון ושמיעת הטיעונים איננו רואים להיעתר לעתירה בנתון לאלה: 1. אנו רושמים לפנינו את הצהרתו האמורה של בא כוח המדינה לעניין א/5; 2. החלטת שר הפנים היתה הליכה של כברת דרך לקראת העותרת על-ידי היתר השהיה והתקנות, גם אם לא כל חפצה ניתן. עם זאת אנו מקוים, כי ככל שהעותרת וילדיה זקוקים במצבם לסעד משירותי הרווחה, יינתן להם לפי הצורך והדין; 3. איננו נועלים את הדלת בפני פניה מחודשת של העותרת לועדה ככל שהמצב יחמיר חלילה.

ג.

בנתון לכך איננו נעתרים לעתירה. הצו על תנאי בטל. אין צו להוצאות.