פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
803/17
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
כבוד השופט מ' מזוז
כבוד השופט ד' מינץ
העותרת:
עמותת מאבק החקלאים
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד החקלאות
2. מועצת הצמחים - המועצה ליצור צמחים
ולשיווקם
עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים
תאריך הישיבה:
כ"ח בטבת התשע"ח
(15.1.2018)
בשם העותרת:
עו"ד דפנה הולץ-לכנר
בשם המשיב 1:
עו"ד מיטל בוכמן-שינדל
בשם המשיבה 2:
עו"ד שאול פלס; עו"ד נדב
גבאי
פסק-דין
הנשיאה א' חיות:
1.
העתירה שבכותרת הוגשה בחודש ינואר 2017 ובגדרה ביקשה העותרת, בין היתר, להורות כי המשיבה 2 תקבע את הכללים הדרושים לשם הטלת היטלים על חקלאים. זאת בהתאם להוראת סעיף 36(א) לחוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), התשל"ג-1973 (להלן: החוק ). ביום 15.1.2018 התקיים דיון בעתירה ולאחריו התקבלו הודעות עדכון
מטעם הצדדים. ביום 31.5.2018 משהתברר כי חלה התקדמות בהליכים לחקיקת הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 10), התשע"ד-2014, הורינו למשיבים להגיש הודעה מעדכנת נוספת בנדון ובהודעות העדכון שהגישו המשיבים מיום 15.7.2018 נמסר כי ביום 9.7.2018 חוקקה הכנסת את חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 10), התשע"ח-2018 (להלן: התיקון לחוק ). בסעיף 2 של התיקון לחוק נקבע כי:
"כללים ראשונים לפי סעיף 36(א) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה; עד לכניסתם לתוקף של כללים ראשונים כאמור, ימשיכו לעמוד בתוקפן תקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (היטלים), התשס"ז-2007".
התיקון לחוק נכנס לתוקפו ביום 16.7.2018 ובנסיבות אלו, המשיבים סבורים כי העתירה במתכונתה הנוכחית אינה רלוונטית עוד ודינה להימחק.
2.
בתגובתה להודעת העדכון הסכימה העותרת כי כניסתו של התיקון לחוק לתוקף משנה את המארג הנורמטיבי בכל הנוגע להסדרת סמכותה של המשיבה 2 לגביית היטלים מחקלאים בישראל. עם זאת, כך לטענת העותרת, יש להותיר את העתירה תלויה ועומדת כדי לעקוב ולבחון שהמשיבה 2 אכן קובעת את הכללים בהתאם לסעיף 36 לחוק תוך קבלת אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. העותרת מוסיפה וטוענת כי רק לאחר אישורם של הכללים ניתן יהיה לקבוע כי העתירה התייתרה באופן שיאפשר את מחיקתה ומכל מקום היא מבקשת כי יפסקו הוצאות משפט לטובתה.
3.
משהתיקון לחוק נכנס לתוקף ונקבע בו מועד סטטוטורי מוגדר להבאת כללים ראשונים לפי סעיף 36(א) לחוק, לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אכן השתנה משמעותית המסד העובדתי שעליו מושתתת העתירה. על כן, מקובלת עלינו עמדת המשיבים כי העתירה על הסעדים שנתבקשו בה מיצתה את עצמה ואנו מורים, איפוא, על מחיקתה.
טענות הצדדים בכל הנוגע להתפתחויות מאוחרות, ככל שתהיינה, שמורות להם.
המשיבים ישאו בהוצאות העותרת ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח.
ניתן
היום, י"ג בחשון התשע"ט (22.10.2018).
ה נ ש י א ה
ש ו פ ט
ש ו פ ט
17008030_V15.doc
גק