פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 804/06
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרים:
שלום גדסי
רבקה גדסי
נ ג ד
המשיבים:
1. משטרת
ישראל
2. מפכ"ל המשטרה
3. מועצה אזורית לב השרון
4. וועדה מקומית לתכנון ולבניה
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד יובל גרשוני
בשם המשיבים 1 ו-2:
עו"ד נטע אורן
בשם המשיבות 3 ו-4 :
עו"ד אליעזר וילצ'יק; עו"ד מירב זוברבלאט
פסק-דין
השופט ס' ג'ובראן:
עניינה של העתירה שבפנינו הוא בהפקעת מקרקעין אותה ביצעה המשיבה 3 במושב "גאולים" (להלן: המושב) לשם הקמת בית-ספר יסודי, לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943 (להלן: פקודת הקרקעות). חלק ממקרקעין זה הינו שטח המוחזק על-ידי העותרים, המתגוררים במושב (להלן: הקרקע). לטענת העותרים, במהלך ניהול משא ומתן בינם לבין המשיבה 3 ובטרם הסכימו לוותר על חזקתם בקרקע, החלה המשיבה 3 בפעולות בקרקע לשם בניית בית-ספר ובהן עקירת פרדס שהיה נטוע בה.
בעקבות פנייתם של העותרים למשיבה 1, הוחלט על הקפאת העבודות במקום, עד להגעה להסכם בין העותרים והמשיבה 3 או עד לקבלת החלטת בית-משפט מוסמך בעניין.
לאחר גביית עדויות הצדדים, החליטה המשיבה 1 ביום 23.1.2006 על הסרת הקפאת העבודות.
בעתירתם מבקשים העותרים, כי נורה למשיבה 1 למנועה מהמשיבה 3 מלעשות כל פעולה בקרקע, או, לחילופין, כי נורה למשיבה 3 להימנע מלעשות כל פעולה שכזו.
מנגד, טוענים המשיבים, כי פעולתה של המשיבה 3 הינה כדין ועל כן אין גם מקום להתערבותה של המשיבה 1.
דין העתירה להידחות על הסף.
בכל הנוגע להתערבותה של המשיבה 1 לשם סילוק פולשים למקרקעין, לפי סעיף 18ב לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, הרי שעל התערבות זו להיעשות רק במקום שבו הפלישה עודנה טרייה וכי נתגלה לה בבירור, כי מעשה הפלישה איננו ברשות (ראו בג"צ 109/70 המוטראן הקופטי האורתודוכסי של ירושלים נ' של המשטרה , פ"ד כח(1) 225). במקרה דנן, אין מדובר בפעולות, אשר על פניהן מהוות פלישה שלא ברשות, שכן הן נעשו בהתאם לפקודת הקרקעות ובתאום עם המושב, שהוא בעל זכויות השכירות על הקרקע. ככל האמור לעניין זה בטענותיהם של העותרים כלפי המושב והמשיבה 3 ביחס לקרקע, הרי שאין אלו צריכות להתברר בפני המשיבה 1.
בכל הנוגע לחלקה של העתירה המופנה כנגד המשיבות 3 ו-4 ולטענותיהם של העותרים בכל הנוגע לתקינותה של הפקעת הקרקעות, הרי שמדובר בטענות הנמצאות במסגרת סמכותו של בית-המשפט לעניינים מינהליים, אשר מוסמך להעניק סעד בעניינים כגון דא, בהתאם לסעיף 5 לחוק בתי המשפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000. לא ניתן לעקוף את סמכותו זו של בית-המשפט לעניינים מינהלים באמצעות הגשת עתירה לבית-משפט זה, המופנית בחלקה כנגד המשיבה 1, הגם שבמהותה הינה עתירה הנוגעת להחלטות הרשות בענייני תכנון ובנייה.
אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, כ"ב בשבט תשס"ו (20.2.2006).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט