פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8045/98 אלי ליפר נ. הוועדה מחוזית לתכנון ובניה

ניתן ביום

בקצרה

תכנון ובנייה · טענת אפליה בהליך תכנוני; מגבלת דיון בבג"ץ לאחר ערכאות קודמותעתירה לבג"ץ נגד החלטת בית המשפט המחוזי בענין תכנוני

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר עתר לבג"ץ בטענת אפליה שנדונה בערכאות קודמות, והמחוזי ראה עצמו לא מוסמך לדון בה. בית המשפט העליון קבע כי אין מקום לדון בטענה בשנית, שכן התשתית העובדתית זהה ואינה מצדיקה התערבות, ואין צורך להכריע בשאלת הסמכות. העתירה נדחתה.

העובדות

העותר ביקש צו ביניים וצו על תנאי בענין שכבר נדון בערכאות קודמות. בית המשפט המחוזי ראה עצמו לא מוסמך לדון בטענת האפלייה, וקבע למעלה מן הצורך כי לא הונחה תשתית עובדתית הולמת. לא הוצגו עובדות חדשות שלא הועלו בפני הערכאה הדיונית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לדון שנית בטענת האפלייה בבית המשפט הגבוה לצדק לאחר שנדונה בערכאות קודמות?
  2. 2.האם מגבלת סעיף 255א לחוק התכנון והבניה מונעת דיון בעתירה בבג"ץ?

הלכות

  1. 1

    כאשר טענת האפלייה נדונה על בסיס אותה תשתית עובדתית, ותשתית זו אינה מצדיקה התערבות, אין מקום להיזקק לטענה בשנית גם מבלי להכריע בשאלת סמכות הערכאה הקודמת.

    ״נחה דעתנו כי אין מקום להיזקק לטענה זו בשנית, ואין העתירה מגלה עילה להתערבותנו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תשתית עובדתית
  • בית המשפט הגבוה לצדק
  • צו ביניים
  • צו על תנאי
  • סמכות
  • עילה להתערבות
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

8045/98

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד

השופטת ד' ביניש

העותר

:

אלי

ליפר

נגד

המשיבים

:

1.

הוועדה מחוזית לתכנון ובניה

2.

הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים

עתירה

למתן צו על תנאי וצו ביניים

בשם

העותר

:

עו"ד דוד מנע

בשם

המשיבה 1: עו"ד סלמן

בשם

המשיבה 2

:

עו"ד חגי אשלגי

פסק-דין

הענין אותו מעלה העותר שבגינו מבקש הוא צו ביניים וצו על תנאי נדון כבר בערכאות קודמות. לטענת העותר קיימת הצדקה לדון בענין שנית בבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מאחר ובית המשפט המחוזי לא ראה עצמו מוסמך לדון בטענת האפלייה אותה העלה בפניו.

בית המשפט המחוזי קבע, למעלה מן הצורך לשיטתו,שהעותר לא הניח ממילא תשתית עובדתית הולמת לטענת האפלייה. מהחומר שהניח העותר לפנינו ומתגובת המשיב המס' 2 עולה כי אין בידי העותר כדי להצביע על עובדות חדשות אותן לא העלה לפני בית המשפט המחוזי שדן בעניינו. צודקת המשיבה 1 בטענתה שאין מקום לדון בענין בבית המשפט הגבוה לצדק, וזאת לאור האמור בהוראות סעיף 255א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ח1965-. יחד עם זאת, בנסיבות אלו, בהן נדונה למעשה טענת האפלייה על יסוד אותה תשתית עובדתית שהונחה לפני בית משפט זה, ותשתית זו אינה מצדיקה בפועל התערבות, הרי שבין אם צדק בית המשפט המחוזי בשאלת סמכותו ובין אם לאו, נחה דעתנו כי אין מקום להיזקק לטענה זו בשנית, ואין העתירה מגלה עילה להתערבותנו.

העתירה נדחית.

ניתן היום ה באדר תשנ"ט (21.2.99).

המשנה לנשיא ש ו

פט ת ש ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98080450.

B02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר טענת האפלייה נדונה על בסיס אותה תשתית עובדתית, ותשתית זו אינה מצדיקה התערבות, אין מקום להיזקק לטענה בשנית גם מבלי להכריע בשאלת סמכות הערכאה הקודמת.