פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
806/15
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט צ' זילברטל
כבוד השופט מ' מזוז
העותר:
צדוק שמואלי
נ ג ד
המשיבים:
1. . מדינת ישראל
2. . שירות בתי הסוהר
3. . משטרת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
כעולה מן העתירה, העותר, שאינו מיוצג, מרצה עונש מאסר לתקופה של 70 חודשים. בעתירה דנא מבקש העותר, כי נורה למשיבים "לשחררו שחרור מינהלי" וזאת לאחר שבקשתו בעניין זה נדחתה מאחר שהוא אינו עומד בתנאים שנקבעו לשחרור מינהלי בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, שכן עונש המאסר שנגזר עליו עולה על תקופה של ארבע שנים וועדת שחרורים לא מצאה להורות על שחרורו על תנאי (ראו סעיף 68א לפקודת בתי הסוהר, שתוקן במסגרת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 41), התשע"ב-2012).
דין העתירה להידחות על הסף משום שלעותר עומד סעד חלופי והוא פנייה לבית המשפט המחוזי במסגרת עתירת אסיר. בין אם העותר מבקש לתקוף את החלטת ועדת שחרורים בעניינו ובין אם הוא מבקש לתקוף את האופן בו הוחל סעיף 68א לפקודת בתי הסוהר בעניינו - עליו לעשות כן בדרך של הגשת עתירת אסיר (ראו סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר וסעיף 25(א) ו-(ב) לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א-2001). מכאן, שעל העותר היה לפעול בדרך המפורטת לעיל, בכפוף לתנאים הקבועים בעניין זה בדין, ולא לפנות לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. נוכח טיב הטענות שמעלה העותר כלפי ההחלטה שלא לשחררו שחרור מינהלי , יש מקום לציין גם, כי טענות שהועלו בדבר חוקתיותו של תיקון 41 לפקודת בתי הסוהר ותחולתו על מי שהיו אסירים בעת כניסתו לתוקף נדונו כבר בבית משפט זה במסגרת רע"ב 6943/13 אוחנה נ' מדינת ישראל (14.11.2013).
סוף דבר, דין העתירה להידחות על הסף נוכח קיומו של סעד חלופי.
ניתן
היום, י"ב באדר התשע"ה (3.3.2015).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט