החלטהעליוןבית המשפט העליון3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8099/98 חמיד קאסם נ. שר הפנים

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר פנה לרשויות לרישומו במרשם האוכלוסין ולקבלת תעודת זהות, והעתירה נמחקה לאחר שהמשיבים נענו לבקשתו. בית המשפט קבע כי הזמן שחלף עד ההיענות לא היה סביר, ולכן חייב את המשיבים בהוצאות בסך 3,500 ש"ח בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית.

העובדות

העותר פנה למשיבים בתחילת חודש מאי 1998 לשם רישום במרשם האוכלוסין וקבלת תעודת זהות ישראלית. לא קיבל את מבוקשו עד להגשת העתירה בסוף דצמבר 1998. לאחר שהדיון נקבע, הסכימו הצדדים למחיקת העתירה והמשיבים נענו לבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם פרק הזמן שחלף מאז פניית העותר לקבלת תעודת זהות ועד הסכמת המשיבים לבקשתו היה סביר בנסיבות העניין?
  2. 2.האם יש לחייב את המשיבים בהוצאות העתירה שנמחקה בהסכמה לאחר שנענו לבקשת העותר?

הלכות

  1. 1

    פרק זמן ארוך של המתנה לרישום במרשם האוכלוסין ולקבלת תעודת זהות, ללא טעם ענייני מספק, אינו סביר בנסיבות העניין, ולכן יש מקום לחייב את המשיבים בהוצאות.

    ״לא מצאתי בנימוקי המשיב כל טעם ענייני אשר יש בו כדי להצדיק ולו לכאורה את הזמן הרב״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקביעת גובה ההוצאות יש להתחשב בהסכמה המהירה של המשיב, שיתרה את הצורך בדיון, ובכך שהמחלוקת הוכרעה בשלב מוקדם.

    ״לעניין גובה ההוצאות, יש להתחשב בין היתר בהסכמתו המהירה של המשיב לבקשת העותר; הסכמה אשר יתרה את הצורך בקיומו של דיון״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מרשם האוכלוסין
  • תעודת זהות
  • הוצאות
  • מחיקת עתירה
  • עומס
  • הסכמה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בג"ץ

8099/98

בפני:

כבוד הרשמת מ' אגמון

העותר

:

חמיד

קאסם

נגד

המשיבים

:

1.

שר הפנים

2.

השר לבטחון פנים

בקשה ל

חיוב המשיבים בהוצאות

בשם

העותר: עו"ד מוחארב יוסף

בשם

המשיבים: עו"ד דינה זילבר

החלטה

בפני בקשת העותר לחייב את המשיבים בהוצאותיו בעתירה זו וכן בקשה להוסיף טיעון נוסף לטיעוניו בעניין זה.

עניינה של העתירה בבקשת העותר להירשם במרשם האוכלוסין, לקבל תעודת זהות ישראלית ולהכיר בו כאזרח המדינה.

פנייתו של העותר אל המשיבים לשם קבלת תעודת זהות נעשתה בתחילת חודש מאי 1998; מני אז ועד להגשת העתירה ביום 22.12.98, חרף פניותיו, לא קיבל הוא את מבוקשו מן המשיבים.

הדיון בעתירה הועבר להרכב שלושה ונקבע ליום 11.2.99. ביום 8.2.99 שיגרו הצדדים בקשה למחיקת העתירה, שכן המשיבים הסכימו להיענות לבקשות העותר לרשמו במרשם האוכלוסין ולהעניק לו תעודת זהות ישראלית.

בית משפט זה נעתר לבקשה המוסכמת ומחק את העתירה ומכאן הבקשה אשר בפני.

טענתם של המשיבים כנגד חיובם בהוצאות היא, כי פרק הזמן שחלף מאז הגשת בקשתו של העותר ועד להיענות לבקשתו, הוא סביר, בשים לב לעומס המוטל על המשיבים; לצורך לבדוק את עניינו הספציפי של העותר, לאור השלכות הרוחב של הסוגיה האמורה, וכן לאור העובדה כי עניינו של העותר בא על פתרונו ללא צורך בדיון.

כאן המקום לציין כי בבקשה להוסיף טיעון מציין בא כוחו של העותר כי עד ליום הגשת בקשתו (20.4.99) טרם קיבל העותר את מבוקשו הלכה למעשה, למרות פניות נוספות שנעשו בעניין.

סבורה אני כי הדין בעניין זה עם העותר. לא מצאתי בנימוקי המשיב כל טעם ענייני אשר יש בו כדי להצדיק ולו לכאורה את הזמן הרב אשר חלף מאז הגשת בקשת העותר לקבלת תעודת זהות ולרישום במרשם האוכלוסין ועד להסכמת המשיב לדבר. אשר-על-כן, ובשים לב לחשיבות הרבה הקיימת לרישומו של אדם במרשם האוכלוסין ולקבלת תעודת זהות, לא שוכנעתי, לאור הנתונים אשר הוצגו בפני, כי הסכמתו של המשיב לבקשת העותר תוך פרק הזמן האמור, הייתה סבירה בנסיבות העניין.

לעניין גובה ההוצאות, יש להתחשב בין היתר בהסכמתו המהירה של המשיב לבקשת העותר; הסכמה אשר יתרה את הצורך בקיומו של דיון וכן כי המחלוקת בין הצדדים באה על פתרונה בשלב מוקדם מאוד.

בשים לב לכל האמור לעיל, מורה אני כי המשיב ישלם לעותר הוצאות בסך של 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ כדין. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן החלטה זו ועד למועד תשלומו בפועל.

ניתנה

היום, ה' באב תשנ"ט (18.7.99).

מיכל אגמון, שופטת

ר ש מ ת

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98080990.

P04

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1פרק זמן ארוך של המתנה לרישום במרשם האוכלוסין ולקבלת תעודת זהות, ללא טעם ענייני מספק, אינו סביר בנסיבות העניין, ולכן יש מקום לחייב את המשיבים בהוצאות.
  2. 2בקביעת גובה ההוצאות יש להתחשב בהסכמה המהירה של המשיב, שיתרה את הצורך בדיון, ובכך שהמחלוקת הוכרעה בשלב מוקדם.