בג"ץ 8118/19 עמות יהל - ייעוץ והדרכה לאלרגיות מזון נ. סגן שר הבריאות

השופט ע' גרוסקופף:

1.

לפנינו עתירה "דחופה" למתן צו על תנאי שבמרכזה אופן ביצוע בדיקת מבחן תגר פומי למזון ( Oral Food Challenge ) המיועדת לאבחן אלרגיה למזון אצל הנבדקים (להלן: "הבדיקה" או "בדיקת מבחן תגר" ).

2.

העותרת, עמותת יהל – יעוץ והדרכה לאלרגיות מזון, היא עמותה, אשר על פי הנטען, מייצגת את ציבור ההורים לילדים בעלי אלרגיות למזון ופועלת לקידום מדיניות וחקיקה בתחומי האלרגיה למזון ולהבטחת חיים בטוחים לציבור האלרגיים למזון ומשפחותיהם (להלן: "העותרת" ).

2.

כעולה מן העתירה, ביום 10.11.2019 התבצעה במרכז שניידר לרפואת ילדים בדיקת מבחן תגר לילדה בת כ-10 שנים. במהלך הבדיקה לקתה הילדה בתגובה אלרגית קשה, ומאז היא מאושפזת במצב קשה במחלקה לטיפול נמרץ (להלן: "האירוע" ).

3.

בעקבות האירוע, פנתה העותרת למשיבים 2-1 ביום 14.11.2019 בדרישה להקמת ועדת בדיקה לבחינת האירוע, וכן לבחינת הפרוטוקולים של כלל בדיקות מבחן התגר בכל המתקנים הרפואיים ברחבי הארץ, וכי עד לקבלת ממצאי ועדת הבדיקה יופסקו לאלתר כלל בדיקות מבחן התגר בכלל המתקנים הרפואיים בהם הן מתקיימות. משטרם התקבלה תגובת המשיבים 2-1, וכן לאור מידע חדש לפיו חודשו בדיקות מבחן התגר במרכז שניידר לרפואת ילדים לאחר שהופסקו עקב האירוע, שבה העותרת ופנתה בשנית למשיבים 2-1 ביום 30.11.2019.

4.

בחלוף שבוע ימים מאז הפנייה האחרונה, ובטרם התקבלה תגובה, הוגשה העתירה שלפנינו, במסגרתה התבקש להורות למשיבים 2-1 לפעול לאלתר להקמת ועדת בדיקה בלתי תלויה שתבחן את האירוע, את התנהלות הצוותים הרפואיים במהלכו ותגבש המלצותיה לאופן ביצוע הבדיקה בכלל המרכזים הרפואיים בארץ. בנוסף, התבקש להורות למשיבים 2-1 להפסיק לאלתר את ביצוען של כלל בדיקות מבחן התגר בארץ עד אשר תסתיים בדיקת האירוע, יפורסמו ממצאיה, יופקו הלקחים, יישומו המסקנות ומשרד הבריאות יפרסם כללים ברורים בדבר ביצוע הבדיקה.

5.

דין העתירה להידחות על הסף. כלל הוא כי בטרם הגשת עתירה לפני בית משפט זה, על העותר להקדים ולפנות לרשות המוסמכת תוך מיצוי דרכי הפעולה המקובלות. זאת משום שייתכן כי הדבר ייתר את הצורך בפנייה לבית המשפט (בג"ץ 3750/08 עו"ד לירן נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 3 והאסמכתאות המובאות שם (28.4.2008)). כעולה מן העתירה, פנייה כאמור נערכה ביום 14.11.2019 אך זו נעשתה בצורה סתמית. פנייה נוספת נעשתה ביום 30.11.2019, כאשר העותרת הגישה את העתירה ביום 8.12.2019, בחלוף כשבוע. ויובהר, הפנייה לרשות לצורך מיצוי הליכים אינה צריכה להיעשות כדי "לצאת ידי חובה" , אלא יש להמתין זמן סביר לתשובת הרשות, בשים לב למורכבות הסוגיה העומדת בפניה (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני 349-348 (2017); בג"ץ 6485/07 הפורום לסלולריות שפויה נ' השר להגנת הסביבה , פסקה 2 (28.8.2007)). בנסיבות העניין, היה על העותרת, שאינה בגדר נפגע ישיר, להמתין פרק זמן סביר עד לקבלת תשובת המשיבים 2-1 לפנייתה, ובטרם הגשת העתירה.

4.

זאת ועוד, דין העתירה להידחות אף בהיותה נעדרת תשתית עובדתית ומשפטית מינימלית. העותרת אינה מפרטת מהו הבסיס המשפטי לעניין בקשתה להקים ועדת בדיקה. בנוסף, הסעד שהתבקש להפסקת ביצוע הבדיקה לאלתר בכלל רחבי הארץ הוא מרחיק לכת, מבלי שכלל הובהר מדוע זו התוצאה האחת והיחידה המתחייבת מהאירוע, חמור ככל שיהיה. יתרה מכך: העותרת אף לא הניחה תשתית עובדתית ראויה לנטען בעתירה, ובפרט להתנהלות במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ בדבר אופן ביצוע הבדיקה כיום (וראו את שלל הטענות שהועלו בעניין זה בסעיף 18 לעתירה). כל שהסתפקה בו הוא תצהיר בן שורה עליו חתומה גב' ריקי מיטרני ביבר אף מבלי שהוסבר מה הקשר שלה לעתירה או לעותרת, ובכלל זאת לאירועים הנטענים בעתירה. מכאן שלא מצאנו כי קמה עילה להתערבותו של בית משפט זה.

5.

בשולי הדברים יצוין כי 3 ימים לאחר הגשת העתירה, ביום 11.12.2019, ובעקבות פנייה לעותרת על ידי שירותי בריאות כללית המזמינה אותה להופיע בפני ועדת בדיקה אשר הוקמה שם, הגישה העותרת בקשה לעכב את הדיון ביחס לסעד העוסק בהקמת ועדה בדיקה בלתי תלויה, ולדון בסעד העוסק בהפסקת כל בדיקות מבחן התגר עד לסיום עבודת ועדת הבדיקה. גם בבקשה זו יש כדי להעיד על כך שהעתירה אינה בשלה לדיון משפטי.

6.

סוף דבר : העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.