פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8134/04 אמנה מוחמד עתאמנה נ. ראש ממשלת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · איחוד משפחות - חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)עתירה לבג"ץ נגד סירוב משרד הפנים לבקשת איחוד משפחות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה עסקה בבקשת תושב האזור לקבל תושבות או אזרחות ישראלית במסגרת איחוד משפחות עם אזרחית ישראלית. בית המשפט קבע כי האיסור הגורף שבחוק האזרחות, שהוארך ללא שינוי, חל על העותרים ואינם נופלים בגדר החריגים. העתירה נדחתה על הסף, והעותרים רשאים לפנות שוב אם יחול שינוי רלוונטי.

העובדות

העותרת היא אזרחית ישראלית והעותר 3 הוא תושב האזור. השניים נישאו והורים לשני ילדים משותפים. בקשתם לאיחוד משפחות לשר הפנים סורבה בהסתמך על חוק האזרחות, והדיון הותלה עד למתן פסק הדין בעניין חוקתיותו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן להעניק לעותר 3, תושב האזור, תושבות או אזרחות ישראלית בהליך איחוד משפחות בתקופת תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)?
  2. 2.האם קיימים טעמים הומניטריים המצדיקים חריגה מהאיסור הגורף שבחוק בעניינם של העותרים?

הלכות

  1. 1

    בתקופת תוקפו של חוק האזרחות אין שר הפנים רשאי להעניק מעמד לתושב האזור למעט החריגים המנויים בחוק, והחוק עומד בעינו לאחר דחיית העתירות נגד חוקתיותו.

    ״בתקופת תוקפו של החוק לא יעניק שר הפנים לתושב האזור אזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל, למעט החריגים המנויים בחוק.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הארכת תוקפו של החוק ללא שינוי ובלא הרחבת החריגים להקלות הומניטריות אינה מאפשרת לקבל את הבקשה.

    ״החוק הוארך מבלי להכניס שינויים בחוק ומבלי להרחיב את החריגים המנויים בו למקרים הומניטריים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד משפחות
  • תושב האזור
  • חוק האזרחות והכניסה לישראל
  • טעמים הומניטריים
  • סירוב
  • הוראת שעה
  • אזרחות ישראלית
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

8134/04

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופט ד' חשין

העותרים:

1. אמנה מוחמד

עתאמנה

2. מוסטפא ע.אללה עתמאנה

3. עבדאללה מוסטפא אבו בכר

נ ג ד

המשיבים:

1. ראש ממשלת

ישראל

2. שר הפנים - מדינת ישראל

3. משרד הפנים - מינהל אוכלוסין

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

בשם העותרים:

בשם המשיבים:

עו"ד שריטח סמיח

עו"ד רננה קידר

פסק-דין

הנשיא א' ברק:

העתירה שבפנינו עניינה בבקשת העותרים כי תוענק לעותר 3 תושבות ואזרחות ישראלית בהליך המדורג של איחוד משפחות.

1.העותרת 1 היא אזרחית ישראלית. העותר 3, יליד שנת 1977, הוא תושב האיזור. השניים נישאו בחודש מרץ 2002. מנישואיהם נולד העותר 2 (יליד 2003) וילדה (ילידת 2006). העותרים פנו למשרד הפנים (ביום 15.8.2004) בבקשה לאיחוד משפחות. בקשתם סורבה בהסתמך על הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: חוק האזרחות ). כנגד סירוב זה מופנית העתירה שלפנינו. הדיון בעתירה הותלה עד לאחר שיינתנו פסקי הדין בעניין חוקתיותו של חוק האזרחות (בג"ץ 7052/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואח' נ' שר הפנים ואח' (להלן – פרשת עדאלה )). עם מתן פסק דיננו ב פרשת עדאלה התבקשו בעלי הדין להגיש עמדותיהם העדכניות לעניין העתירה. העותרים טענו כי מתקיימים בעניינם טעמים הומניטריים, המצדיקים אישור הבקשה לאיחוד משפחות.

2.דין העתירה להידחות על הסף. על פי הוראות חוק האזרחות , בתקופת תוקפו של החוק לא יעניק שר הפנים לתושב האזור אזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל, למעט החריגים המנויים בחוק. המקרה נשוא העתירה אינו נמנה עם איזה מחריגים אלה. לאחרונה הוארך תוקפו של החוק בששה חודשים מיום 17.7.2006 (החלטת ממשלה מס' 188 מיום 25.6.2006 והחלטת הכנסת מיום 10.7.2006). החוק הוארך מבלי להכניס שינויים בחוק ומבלי להרחיב את החריגים המנויים בו ל"מקרים הומניטריים". נמצא כי גם היום עניינם של העותרים נופל בגדר האיסור הגורף על קבלת מעמד בישראל, הקבוע בסעיף 2 ל חוק האזרחות .

3.ב פרשת עדאלה פסק בית משפט זה, בהרכב מורחב של אחד-עשר שופטים, בשורה של עתירות נגד חוקתיותו של חוק האזרחות . הדיון נסב, בעיקרו, סביב האיסור הגורף הקבוע בסעיף 2 לחוק על הענקת מעמד חוקי בישראל לתושב האיזור בתקופת תוקפו של החוק. בית המשפט פסק, ברוב דעות, לדחות את העתירות כנגד חוקתיות חוק האזרחות . חוק האזרחות , שתוקפו הוארך בששה חודשים נוספים, עומד איפוא בעינו לעת הזו. יתרה מכך, אף אליבא דשופטי המיעוט ב פרשת עדאלה , שסברו כי חוק האזרחות אינו חוקתי, היה ראוי לאפשר למחוקק שהות לקביעתו של הסדר חלופי. עמדתם של שופטי המיעוט הייתה כי מכיוון שתוקפו של החוק פוקע ב-16.7.2006, ראוי להשהות את הכרזת הבטלות עד למועד זה וכן לאפשר לממשלה ולכנסת לחוקק את חוק האזרחות מחדש בלא שינוי לתקופת זמן מוגבלת שלא תעלה על ששה חודשים (ראו, פרשת עדאלה , פסקה 99 לפסק דיני).

4.מטעמים אלה כולם אין מקום, לעת הזו, להתערב בהחלטת המשיבים בעניינם של העותרים ודין העתירה להידחות על הסף. העותרים יוכלו לשוב ולפנות אל המשיב באם יחול שינוי כלשהו אשר יביא את עניינם אל גדר אחד החריגים המנויים בחוק, או אם יחול שינוי כלשהו בדין שיאפשר בחינה פרטנית של בקשתם.

העתירה נדחית.

ה נ ש י א

השופטת מ' נאור:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

השופט ד' חשין:

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק.

ניתן היום, א' באב התשס"ו

(26.07.2006).

ה נ ש י א ש ו פ

ט ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1בתקופת תוקפו של חוק האזרחות אין שר הפנים רשאי להעניק מעמד לתושב האזור למעט החריגים המנויים בחוק, והחוק עומד בעינו לאחר דחיית העתירות נגד חוקתיותו.
  2. 2הארכת תוקפו של החוק ללא שינוי ובלא הרחבת החריגים להקלות הומניטריות אינה מאפשרת לקבל את הבקשה.