בג"ץ 8143/98 מירלה קמנצקי נ. עיריית באר שבע

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

עניינה של העתירה הוא הענקת הנחות מארנונה לעותרת, שהיא בעלת בית מרקחת בבאר-שבע.

העולה מהעתירה ומנספחיה והסעד המבוקש בה, אינם מעמידים עילה לעתירה לבית משפט זה כבית דין גבוה לצדק.

על אף ריבוי הטענות בעתירה, ניתן למצותן בנושא סיווגו של בית המרקחת ובשאר פרטים טכניים אחרים, המשמשים תשתית לקביעת הארנונה. בנושא זה עומדת לעותרת הזכות להשיג לפני מנהל הארנונה (סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו1976-).

במידה והעותרת סבורה, כי היא זכאית להנחה מארנונה לפי תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג1993-, פתוח בפניה הדרך לפעול על פי ההסדר הקבוע בתקנות אלה.

יתר הטענות בדבר אי סבירות הקריטריונים לקביעת הארנונה וההנחה ממנה, הן כלליות וסתמיות ועל כן אין בהן כדי להעמיד עילה של אי סבירות הראויה לבוא בשערי בית משפט זה. זאת ועוד, לא עולה מן העתירה במה מתבטאת אי סבירות הקריטריונים לסווג עסק מסוג עסקה של העותרת, שסיווגו נראה ברור וסביר. את טענותיה של העותרת בדבר ההנחות והקריטריונים למתן כאלה, יכולה היא להעלות באחד מן המסלולים הקבועים בחוק.

לא עולה מן העתירה כי העותרת נקטה באחת מן הדרכים האמורות ובנסותה לעשות קיצור דרך, פנתה לבית משפט זה, שלא לצורך.

לאור האמור לעיל דין העתירה להידחות והיא נדחית בזה על הסף.

המשיבה תשקול לאפשר לעותרת להעלות טענותיה במסלולים המתאימים למרות מעבר הזמן.