בג"ץ 8145/01 אדוארד סטרשינסקי נ. אררט חב' לביטוח בע"מ ואח'

המשנה לנשיא ת' אור :

1.המערער הגיש תביעה לפיצויים לבית המשפט המחוזי בירושלים בשל נזקי גוף שנגרמו לו בעקבות תאונת דרכים. בגין התאונה נותרה לו נכות כוללת בשיעור 52.12%: נכות אורטופדית בשיעור 24%, בגינה הוא סובל מהגבלות בתנועה בכף הרגל; נכות פסיכיאטרית-נוירולוגית בשיעור 30%; נכות בגין כריתת טחול בשיעור 10%.

גובה נזקיו של המערער נקבעו על ידי בית המשפט המחוזי בסכום כולל של 739,000 ש"ח, לפני ניכוי תשלומי המוסד לביטוח לאומי.

2.למערער טענות רבות המופנות כלפי קביעות עובדתיות ומסקנות אליהן הגיע בית המשפט המחוזי בנושא גובה הנכות שנותרה למערער עקב התאונה. לטענתו, טעה בית המשפט המחוזי גם בקביעת שיעור הנכות התפקודית של המערער, וכן בקביעות שקבע סכומים שפסק בפרטי הנזק השונים. הוא חולק גם על חוות דעת אקטוארית בדבר ניכוי קיצבת הנכות הכללית שמשלם וישלם לו המוסד לביטוח לאומי. אם לסכם את פרטי הטענות של המערער, המערער בעצם מבקש שפסק הדין ייכתב מחדש.

לכך אין כל הצדקה. לאחר עיון בפסק הדין ובטענות בעלי הדין, הגענו למסקנה שהסכומים שנפסקו למערער בפרטי הנזק השונים אינם מצדיקים התערבות, פרט לשני עניינים בהם יש הצדקה להתערבות מסויימת. האחד נוגע להוצאות ניידות צפויות בעתיד, והשני לעזרת צד שלישי צפויה בעתיד.

3.באשר לנסיעות מוגברות, אשר להן נדרש ולהן יידרש המערער בעתיד עקב מגבלותיו, נזכיר שנקבעה לו נכות אורטופדית בשיעור 24% הכוללת 20% בגין הגבלה קשה בתנועה סובטלית משמאל, לפי תקנה סעיף 49(2)ו' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי בדבר קביעת דרגת נכות. בגין נכות זו גם תדרש לו הנעלה מתאימה.

על פי קבלות שהוצגו בפני בית המשפט, נפסק למערער סכום של 2,000 ש"ח בגין נסיעות בעבר. בית המשפט לא פסק למערער כל סכום בגין נסיעות בעבר אשר לא גובו בקבלות, ואף לא בגין נסיעות מוגברות בעתיד. נראה לנו, שסביר להניח שבשל נכותו האמורה של המערער הוא ידרש לנסיעות רבות יותר בעתיד מאשר מי שאינו סובל מאותה נכות. בדרך אמדן, הייתי מחייב את המשיבים לשלם לו בפרט הנזק של הוצאות מוגברות ברכב בעתיד עקב פגיעתו בתאונה, סכום גלובלי של 25,000 ש"ח.

4.אשר לעזרת הזולת, המערער נזקק לעזרה כזו לאחר התאונה ואשתו היא שסעדה אותו. נוכח נכותו הכוללת המפורטת לעיל, ובעיקר זו האורטופדית, תדרש למערער עזרה כלשהי גם בעתיד. כך גם קבע בית המשפט המחוזי. בית המשפט פסק למערער הן לגבי העבר, כולל תקופה של שמונה חודשים בהם נקבעה לו נכות זמנית בשיעור 100%, והן לגבי העתיד, סכום כולל של 25,000 ש"ח. סכום זה הינו צנוע ביותר בהתחשב בנסיבות, וכדי לעשות צדק עם המערער הייתי מכפילו.

5.התוצאה של האמור לעיל היא, שיש להוסיף לסכום שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי סכום של 50,000 ש"ח ליום פסק הדין בבית המשפט המחוזי. בהתאם לכך יגדל גם שכר טרחת עורך דין שישולם על ידי המשיבים למערער.

בנסיבות המקרה, ונוכח זאת שמרבית טענות המערער נדחו - כל צד ישא בהוצאותיו בערעור.