החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8148/96 מישאלי אברהם נ. נתיאן רבי

ניתן ביום

בקצרה

בוררות · ביטול פסק בוררות בשל סירוב להישבע או לתת תקיעת כףבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין פסק בוררות

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המבקש ביקש רשות לערער על קביעות בית המשפט המחוזי לפיהן סירוב להישבע או לתת תקיעת כף אינו עילה לביטול פסק בוררות של בד"ץ לעדה הספרדית, וכי יש לשער את הפסק בשיעור 75%. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, וקבע כי מי שבחר בבוררות בבד"ץ מקבל את כללי הערכאה, וכי התשתית העובדתית לשערוך אינה מצדיקה רשות ערעור. המבקש חויב בשכר טרחה של 10,000 ש"ח.

העובדות

בית המשפט המחוזי קבע, בהסכמת בעלי הדין, כי סירוב המבקש להצהיר בשבועה או לתת תקיעת כף אינו עילה לביטול פסק הבוררות לפי חוק הבוררות. עוד נקבע כי פסק הבוררות יתוקן על ידי שערוך חלקי של סכומו בשיעור 75%. המבקש השיג על שתי הקביעות בבקשת רשות ערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם סירוב המבקש להצהיר בשבועה או לתת תקיעת כף מהווה עילה לביטול פסק בוררות של בד"ץ לעדה הספרדית
  2. 2.האם יש מקום לתיקון פסק הבוררות על ידי שערוך חלקי של סכומו בשיעור 75%

הלכות

  1. 1

    מי שבחר בדרך של בוררות לפני בד"ץ לעדה הספרדית מחויב להשלים עם הכללים הנוהגים בערכאה זו, לרבות לעניין התוצאות הנובעות מסירובו להישבע או לתת תקיעת כף

    ״משבחר המבקש בדרך של בוררות לפני בד"ץ לעדה הספרדית עליו להשלים עם הכללים הנוהגים בערכאה זו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר קיימת הסכמה דיונית של בעלי הדין, אין לחרוג ממנה בבקשת רשות ערעור

    ״אין צורך לומר שאין המבקש רשאי בגדר בקשה זו לחרוג מגדר ההסכמה הדיונית שהושגה בבית המשפט המחוזי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בוררות
  • פסק בוררות
  • שבועה
  • תקיעת כף
  • בד"ץ לעדה הספרדית
  • שערוך חלקי
  • הסכמה דיונית
  • שכר טרחת עורך-דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

8148/96

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

המ

בקש

:

מישאלי אברהם

נגד

המשיב

:

נתניאן

רבי

בקשת

רשות ערעור על פסק דין בית

המשפט

המחוזי בירושלים בה"פ 134/96

שניתן

ביום 15.10.96 על ידי

כבוד

הנשיא ברנר

בשם

המבקש: עו"ד משה כהן

בשם

המשיב: עו"ד עמרי כבירי

החלטה

1.סגן הנשיא המלומד החליט, בגדר ההסכמה הדיונית שבין בעלי הדין כי בקביעת הבוררים הסופית לפיה סרב המבקש להצהיר בשבועה או לתת תקיעת כף אין עילה לביטול הפסק לפי חוק הבוררות, תשכ"ח1968-. עוד קבע בית המשפט המחוזי, בגדר ההסכם האמור, כי פסק הבוררות יתוקן על-ידי שערוך חלקי של סכומו בשיעור 75%. בבקשת הרשות לערער שלפני משיג המבקש על שתי הקביעות האמורות. דין הבקשה להידחות.

2.משבחר המבקש בדרך של בוררות לפני בד"ץ לעדה הספרדית - עליו להשלים עם הכללים הנוהגים בערכאה זו, לרבות לעניין התוצאות הנובעות מסירובו להישבע או לתת תקיעת כף; והשגות המבקש על הנמקתו של סגן הנשיא בענין זה אינן מצדיקות מתן רשות לערער. ואילו לענין השערוך החלקי היתה לפני השופט המלומד תשתית עובדתית שגם היא אינה מצדיקה ליתן רשות לערער על קביעתו.

אין צורך לומר שאין המבקש רשאי בגדר בקשה זו לחרוג מגדר ההסכמה הדיונית שהושגה בבית המשפט המחוזי.

הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיב שכר טרחת עורך-דין 10,000 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ג באלול התשנ"ז

(25.9.97).

המשנה לנשיא

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

96081480.

B03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • רעא 8148/96

הלכות

  1. 1מי שבחר בדרך של בוררות לפני בד"ץ לעדה הספרדית מחויב להשלים עם הכללים הנוהגים בערכאה זו, לרבות לעניין התוצאות הנובעות מסירובו להישבע או לתת תקיעת כף
  2. 2כאשר קיימת הסכמה דיונית של בעלי הדין, אין לחרוג ממנה בבקשת רשות ערעור