בג"ץ 816/99 מועין כסאב נ. משרד החינוך

עתירת העותר היא, כי יזכה להכרה כסייען וכי תונפק לו תעודת זהות ישראלית. העתירה מבוססת על הטענה, שהעותר שימש סייען של כוחות הביטחון. נתבקשה תגובה של פרקליטות המדינה לעתירה, וביום 12.5.99 הומצאה התגובה. על פי האמור בה, אין העובדות שבעתירת העותר מקובלות על המשיבים. לדבריהם העותר לא שימש סייען של השב"כ או המשטרה. עם זאת, ובשל החשש שמא - כטענת העותר - הוא נחשד בשיתוף פעולה עם שלטונות ישראל וקיים חשש לחייו אם יוחזר, לאחר ריצוי עונש שהוא מרצה, לרצועת עזה, נכון היה שר הביטחון להמליץ על הנפקת היתר זמני לשהייה בישראל לעותר לתקופה של חצי שנה, בתנאים הנזכרים בהודעה.

העתק של ההודעה כאמור נשלח בו ביום לכלא דמון, בו שהה העותר. אך כפי שהוברר בהודעה נוספת של פרקליטות המדינה מיום 19.5.99, ביום 12.5.99 שוחרר העותר מכלאו והועבר בו ביום בליווי למחסום ארז, ומשם שוחרר לרצועת עזה. פעולה זו נעשתה, לרוע המזל, קודם שתגובת הפרקליטות הגיעה לידיהם של העותר או של מלוויו. עתה, אין באפשרות המשיבים לאתר את העותר הנמצא מחוץ לגבולות ישראל.

לאור כל האמור לעיל, פג טעמה של העתירה והיא נמחקת בזה. עם זאת, אין בפסק דין זה למנוע מן העותר, אם תווצרנה הנסיבות המתאימות, לחזור ולפנות לבית משפט זה, מבלי שנחווה דעתנו לגבי תוצאות העתירה, אם תוגש.