בג"ץ 8160/01 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ. פאן אל-א סחר בינלאומי פ

1.לפני בקשת המבקש לעכב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת אלשיך) מיום 15.8.01 (להלן - "ההחלטה") בה החליטה לקבל את בקשת המשיב 1 להצהיר כי הסכם שעבוד שנעשה בין החברה בפירוק לבין המבקש נטול תוקף כלפי המפרק. בית המשפט בהחלטתו ניתח בהרחבה את הסכם השעבוד מיום 10.9.90 ובסופו של ניתוח הגיע למסקנה כי טיבו האמיתי של הסכם זה משקף עיסקה של "שעבוד צף" אשר הוסווה כמשכון מופקד, ומשהשעבוד הצף לא נרשם כנדרש על פי הדין, אין לו תוקף כלפי מפרק החברה.

למעלה מארבעה חודשים לאחר מתן ההחלטה, פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה לעכב את ביצוע ההחלטה עד למתן הכרעה בערעור שהוגש לגביה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, ומכאן הבקשה שלפני.

2.נתתי דעתי לטיעוני המבקש ולתשובת המשיבים, ומסקנתי היא כי אין לעכב את ביצוע ההחלטה, וזאת מהטעמים הבאים:

כלל הוא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי). סטייה מכלל זה מוכרת כאשר ביסס המבקש את שני אלה: סיכוייו להצליח בערעור, וקושי או העדר אפשרות להחזיר את המצב לקדמותו באם לא יעוכב הביצוע והוא יזכה בערעור (בש"א 86/89 הרפז

נ' אחיטוב, פד"י מג(1) 334, 335). הנטל להצדיק מתן צו עיכוב ביצוע מוטל על המבקש, ומאחר שמשמעותו היא עיכוב הזוכה מהנאה מפירות זכייתו, הנטל לענין זה אינו קל (גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי , מהד' 6 עמ' 512). מושכלות ראשונים הם כי אין מעכבים, דרך כלל, פסק דין שמשמעותו היא הטלת חיוב לשלם כספים וזאת כאשר ניתן להבטיח את השבת הכספים למערער באם יזכה בערעורו.

3.בענייננו לא הרים המבקש את הנטל המוטל עליו לשכנע בדבר קיום הצדקה לסטייה מהכלל לפיו אין מעכבים ביצוע פסק דין עקב הגשת ערעור.

לענין סיכויי הערעור, אין לומר, על פניו, כי סיכויי המבקש בערעורו הם טובים, ונראה כי יהא עליו להתמודד עם משוכות לא מעטות בדרך לביסוס ערעורו.

אשר ליכולת החזרת המצב לקדמותו - לא הובאו כל נתונים המעידים על קושי בהחזרת המצב לקדמותו באם יזכה המבקש בערעורו. מטיעוני הצדדים עולה כי הנכסים נשוא כתב השעבוד נמכרו וערכם תורגם לכסף, המצוי בחשבון נאמנות בידי המבקש ככונס של הבנק. ביצועה של החלטת בית המשפט המחוזי פירושה העברת כספי הנאמנות הללו לידיו של המפרק כדי שיוחזקו גם על ידיו בחשבון נאמנות לצורך חלוקה לנושים. המשיב 1 אומר בסעיף 9(א) סיפא לתשובתו כי הכספים שיועברו אליו במסגרת ביצוע פסק הדין יוחזקו על ידיו בנאמנות לפחות עד לקבלת החלטה אחרת. סביר להניח כי כוונתו היא שלא יחולקו לנושים עד להכרעה בערעור המבקש, וכך, אכן, סביר לעשות. בנסיבות אלה, אין חשש כי זכיית המבקש בערעור, באם תתרחש, עלולה להעמיד קושי של ממש להחזיר את המצב לקדמותו. לפיכך אין מתמלאים תנאי היסוד המצדיקים סטייה מן הכלל לפיו אין מעכבים ביצוע פסק דין או החלטה עקב הגשת ערעור.

4.לאור האמור, אני מחליטה לדחות את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע ההחלטה, וזאת בכפוף להנחה המוסכמת על המפרק לפיה כספים שיועברו לידיו במסגרת ביצוע ההחלטה יוחזקו על ידו בנאמנות ולא יחולקו בין הנושים עד להכרעה בערעור המבקש.

הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיב 1 את הוצאות הבקשה בסכום כולל של 10,000 ש"ח.