בג"ץ 8168/01רשם העמותות נ. אמנון אביעד

1.המשיב היה חבר ויו"ר עמותת אלמ"ג. בשנת 1999 מינה רשם העמותות (המבקש, להלן: רשם העמותות) את רואה החשבון רומן צם (להלן: צם) כחוקר לעמותת אלמ"ג, מכוח סעיף 40 לחוק העמותות, התש"ם1980- (להלן: החוק). הטעם למינוי חוקר לעמותה היה החשש כי העמותה מתנהלת שלא כדין. לימים, פוטר אותו חוקר, ורשם העמותות מינה (ביום 14.6.2001) חוקר אחר תחתיו - רואה החשבון דוד גולדברג (להלן: החוקר), מאותם הטעמים.

2.החוקר החל בעבודתו. במסגרת זו, נפגש החוקר עם המשיב (ביום 19.8.2001) וביקש כי ימציא לו חומר הרלוונטי לחקירה. המשיב, במכתבו לחוקר מיום 28.8.2001, הודיע כי אינו מתכוון לשתף פעולה עם החוקר, עד אשר ייפגש עם רשם העמותות ויקבל ממנו הבהרה מוסמכת לגבי מעמד ממצאיו של החוקר צם בחקירתו של החוקר הנוכחי.

3.מכתבו זה של המשיב הועבר לרשם העמותות. היועצת המשפטית מטעם רשם העמותות, עו"ד שרה בן שאול ויס, הבהירה למשיב במכתבה (מיום 4.9.2001), כי סמכויות החוקר מכוח החוק כוללות את הזכות לדרוש הצגת כל מסמך הרלוונטי לחקירה. כן ציינה, כי אין למשיב "הזכות לסרב להציג מסמכים או לטעון כנגד סמכות החוקר לדרשם". באשר לטענות המשיב לעניין מעמד ממצאי החוקר צם, הרי טענות אלו יכולות להיות מועלות רק בשלב התגובה לדו"ח החוקר, ואין להן מקום בשלב זה. על כן, מחוייב המשיב להגיש לחוקר את כל החומר המבוקש על ידו, אחרת יומלץ לחוקר להפעיל את סמכויותיו על פי חוק.

4.על פי הודעת החוקר לבית המשפט (מיום 30.9.2001) המשיב לא הופיע לפגישה עם החוקר (ביום 16.9.2001), וכן לא המציא את החומר המבוקש לחקירה. לפיכך, הטיל החוקר קנס של 1,000 ש"ח על המשיב. החוקר העביר הודעה זו בדבר הטלת הקנס לנשיא בית המשפט העליון כנדרש על-פי סעיף 11(ג) לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט1968- (להלן: חוק ועדות חקירה). מכוח אותו סעיף רשאי הנשיא או שופט אחר לבטל את הקנס או להפחיתו.

5.המשיב ביקש (ביום 18.12.2001) כי הקנס יבוטל. בבקשתו, ציין כי אכן נעדר מהחקירה ביום 16.9.2001, אך התייצב בפני החוקר במועד מאוחר להטלת הקנס (ביום 25.10.2001) וכי הוא מוכן לשתף פעולה עם החוקר. בה בעת, מפרוטוקול הפגישה שהתקיימה ביום 25.10.2001 ומהודעת החוקר לבית המשפט עולה, כי גם בפגישה זו סרב המשיב לשתף פעולה עם החוקר ולהמציא המסמכים.

6.בדיון בפני, המשיב חזר על עמדתו, לפיה הוא מתנה את הגשת המסמכים המבוקשים לחוקר בכך שרשם העמותות יבהיר לו השלכותיו ומעמדו של הדו"ח שהכין בעניינו החוקר צם. בנוסף, המשיב טוען כי רשם העמותות לא התייחס גם לבקשתו לקבלת הנחיותיו מיהם הגורמים האמורים לייצג את העמותה בהליכים משפטיים שונים. המשיב הודיע כי לאור אי קבלת התשובה מרשם העמותות הגיש בעניינים אלו עתירה לבג"ץ, אשר עתידה להתברר בקרוב.

7.באת-כוח רשם העמותות טענה כי המשיב לא שיתף פעולה עם החוקר. לטענתה, הקנס הוטל על המשיב הואיל והלה לא מסר החומר המבוקש לחקירה, ולאחר שהותרע בפניו כי אין קשר בין חובתו לשתף פעולה עם החוקר לבין התשובות שהוא רוצה לקבל מרשם העמותות. באת-כוח רשם העמותות ציינה, כי גובה הקנס שהוטל על המשיב הינו כמחצית הסכום המותר על פי חוק. לדעתה, הפחתת הקנס יכולה לפגוע ביעילות החקירה, ולאור עמדת המשיב הממשיך להתנות המצאת חומר החקירה, הקנס עדיין דרוש לצרכי הרתעה.

8.לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי לא קמה עילה להתערבותי בהחלטתו של החוקר, בנסיבות המקרה. אכן, הטלת הקנס על ידי החוקר בוצעה לכאורה לאחר שהמשיב לא התייצב לחקירה ולא המציא לחוקר את המסמכים שנדרשו על ידו לצורך החקירה. בכך, נתמלאו על פניו הדרישות הקבועות בסעיפים 11(א)(1) ו- 11(א)(2) לחוק ועדות חקירה. סמכות הטלת הקנס הנתונה לחוקר מטעם רשם העמותות נועדה להבטיח את יעילות חקירתו (ראו: בש"פ 5662/00 רו"ח ששון נעים נ' ירון פרץ ואח' (טרם פורסם)). בנסיבות המקרה שלפנינו, הובא בפני בסיס מספיק למסקנה כי המשיב ממאן לשתף פעולה עם החוקר ולהמציא לו המסמכים לחקירה, למרות שהובהרה לו חובתו זו על פי החוק. על רקע זה, לא מצאתי עילה להתערבותי בהטלת הקנס. כך גם בייחוד לאור עמדתו של המשיב בדיון בפני, בה עומד הוא על גישתו זו.

9.אשר לגובה הקנס, סעיף 11(א) לחוק ועדות חקירה מפנה לסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל"ז1977-. על פי סעיף זה גובה הקנס המקסימלי עומד כיום על 1,900 ש"ח. הקנס אותו הטיל החוקר עומד על 1,000 ש"ח. בנסיבות העניין, ונוכח האמור לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בשיעור הקנס.

10.על כן, נחה דעתי כי אין להתערב בקנס שהוטל על המשיב. למותר לציין, כי אין בהחלטתי זו כדי להביע עמדה לגופו של עניין באשר לחקירתו של החוקר וממצאיו, או באשר לעתירת המשיב וסיכוייה.