בג"ץ 8175/00 אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת סביבה נ. התעשיה הצבאית לישר

בפניי בקשה לפסיקת הוצאות בגדר ההליך שבכותרת, לאחר שההליך נמחק. מן החומר שבפניי עולה, כי בנסיבות העניין קיים קשר סיבתי בין הגשת העתירה, לבין ביצוע הפעולות הנדרשות לשם הסרתן של מפגעים סביבתיים שונים, נשוא ההליך. אכן, מתברר מן החומר שבפניי כי עד להגשת העתירה לא אושרו התקציבים הנדרשים לביצוע הפעולות האמורות, וכי זמן קצר לאחר הגשתה אושרו התקציבים, והוחל בביצוע עבודות בשטח. זאת ועוד, מתברר מן החומר שבפניי כי גם אחרי כן, הליכי העתירה תרמו לכך שהעבודות בשטח בוצעו. הדברים אמורים במיוחד בטיפול בכתם כרום שנתגלה בעומק האדמה, אשר הטיפול בו בוצע בפועל זמן ניכר לאחר המועד עליו הודיעו המשיבים לכתחילה כמועד יעד לסיום הטיפול.

אשר לטענת משיבה 1, המפנה להחלטות שונות בהן נתבקשה העותרת להתייחס לשאלה האם לא התייתרו הליכי העתירה, נראה לי כי אין החלטות אלה מלמדות על כך שהעתירה או ההליכים שבגידרה היו בלתי מוצדקים או מיותרים, והא ראיה כי החלטות אלה לא הובילו למחיקת העתירה, וכי בפועל הליכי הפיקוח שהתקיימו במסגרת העתירה תרמו לביצוע העבודות הנדרשות בשטח.

אשר לאחריות היחסית של המשיבים להוצאות בהליך זה, נראה לי כי ביחס לנושא התקציב, הגורם העיקרי הנוגע בעניין היו משיבים 4-2, ואילו ביחס לנושא ביצוע העבודות בשטח, התמונה העולה מן החומר היא כי המשיבה 1 היא האחראית העיקרית לכך. במצב זה, נראה לי כי יש לחייב את המשיבה 1, והמשיבים 7-2 (יחד), לשאת כל אחד בהוצאות העותרת בהליך זה בסך של 5,000 ₪. לסכום זה יש לצרף מע"מ כחוק וכן הפרשי רבית והצמדה מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.