פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
8206/02
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשת:
אסטל בן עמי
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד מ. קידר - מפרק חברת יורם בן עמי
בניה ופיתוח
2. האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בירושלים מיום 14.7.2002 בתיק פש"ר 152/97, בש"א 2151/02
שניתנה על ידי כבוד הנשיא ו' זילר
בשם המבקשת: עו"ד מאיר
אלזם
החלטה
1.המבקשת היא רעייתו של אחד אילן בן עמי. זה האחרון מחזיק במחצית ממניותיה של חברת יורם בן עמי בניה ופיתוח (1990) בע"מ, המצויה בהליכי פירוק (להלן: החברה). בחשבון הבנק של המבקשת, שלבעלה זכות חתימה בו, הופקדו כספים השייכים לחברה או המגיעים לה. המפרק, הוא המשיב 1, עתר לקבלת צו עיקול זמני על החשבון הנזכר. המבקשת, מצדה, טענה כי סך הכספים שמשכה החברה מן החשבון עולה על סך הכספים שהופקדו בחשבון לטובת החברה. בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד הנשיא ו' זיילר) נענה לבקשת המפרק והורה על עיקול החשבון (בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו נדחתה על-ידי בית משפט זה). עוד קבע בית המשפט קמא כי העיקול יוסר אם יוכח, באמצעות מסמכים וראיות, כי החברה אכן משכה מחשבונה של המבקשת כספים בסך העולה על הכספים שהופקדו לטובת החברה. בהחלטה נוספת, שניתנה בעקבות בקשת מטעם המפרק למתן צו גילוי, התיר בית המשפט למפרק לדרוש את מסמכי חשבון הבנק של המבקשת. בין היתר, הסתמך בית המשפט על הוראת סעיף 276, לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות)
שזו לשונה:
276.סמכות לדרוש מסירת נכסים
בכל עת לאחר מתן צו הפירוק רשאי בית המשפט לדרוש מכל משתתף הרשום אותה שעה ברשימת המשתתפים ומכל נאמן, כונס נכסים, בנקאי או מורשה של החברה או נושא משרה בה, לשלם, למסור או להעביר לידי המפרק, מיד או תוך זמן שיורה בית המשפט, כספים, נכסים או פנקסים שברשותו ושיש לחברה לכאורה זכות עליהם.
על החלטתה אחרונה זו באה בקשת רשות הערעור שלפני. המבקשת טוענת, בין היתר, כי הוראת סעיף 276 לפקודת החברות אינה מקנה למפרק סמכות לעיין במסמכים הקשורים בחשבון הבנק שלה. סעיף 276 - כך נטען - אינו מעניק למפרק זכות לעיין במסמכי חשבונות של מי שאינו נושא משרה בחברה או בעל תפקיד אחר בה. משאין המבקשת נושאת - כך היא מסבירה - בתפקיד כלשהו בחברה, הרי שלא ניתן לדרוש ממנה לחשוף מסמכים הקשורים בחשבונה הפרטי.
2.לאחר שבחנתי את טענות המבקשת ואת תגובת המשיבים, החלטתי כי דין הבקשה להידחות. הוראת סעיף 288 לפקודת החברות - עליה נסמך בין היתר המפרק בבקשתו למתן צו גילוי - מקנה לבית המשפט סמכות להזמין כל אדם הידוע כמחזיק נכסים של חברה המצויה בהליכי פירוק, או החשוד בכך, למסור מידע בדבר נכסי החברה, וכן לדרוש מאותו אדם להגיש לבית המשפט פנקסים אשר מצויים ברשותו והנוגעים לחברה. משאין חולקין כי הופקדו בחשבונה של המבקשת כספים המגיעים לחברה, ברי כי קמה לבית המשפט סמכות להורות על גילוי מסמכים הקשורים לחשבון הבנק של המבקשת. ללא עיון במסמכי החשבון לא יכול המפרק ללמוד על סך הכספים שהופקדו לטובת החברה בחשבונה של המבקשת. ברי, כי מידע זה נחוץ לשם המשך ניהולם של הליכי הפירוק. יתר על כן, החלטתו של בית המשפט גם עולה בקנה אחד עם האינטרס של המבקשת. משטוענת המבקשת כי נמשכו מחשבונה, לטובת החברה, כספים בסכום העולה על הכספים שהופקדו בחשבון לטובת החברה, הרי שגילוי מסמכי החשבון יאפשר לה לאשש את טענתה. בנסיבות אלה, לא ראיתי צורך להידרש לשאלת היקף תחולתה של הוראת סעיף 276 לפקודת החברות. ממילא, גם לא ראיתי מקום להיענות לבקשה המפרק לצירוף משיבים.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ו בניסן תשס"ג
(28.4.2003).
ש ו פ ט