פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
8216/21
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט א' שטיין
העותרת:
עיריית חולון
נ ג ד
המשיבים:
1. הוועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות
2. נת"ע נתיבי תחבורה עירונים
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת:
עו"ד ציפי איסר-איציק; עו"ד
ניר מנחם;
עו"ד ישראל שמאי
פסק-דין
השופט א' שטיין:
1.
העתירה שלפנינו תוקפת את החלטת הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (להלן: הות"ל ) מיום 26.4.2021, אשר נטען שבמסגרתה נדחתה השגתה של העותרת נגד תכנית תשתית לאומית 101/א – קו מטרו M1S (להלן: התכנית ) . אעיר, שנקטתי בלשון "נטען" משום שההחלטה הנטענת לא צורפה לעתירה (השוו: סעיף 5(ד) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2011).
2.
לאחר דיונים בתכנית שקויימו במליאת הות"ל, פרסמה הות"ל בחודש יוני 2020 הודעות בהתאם לסעיף 76ג(6) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן:
חוק התכנון והבנייה ), בדבר העברת התכנית להערות הוועדות המחוזיות לתכנון ולבניה ולהשגות הציבור. בחודשים אוגוסט-נובמבר 2020, נערך דיון בהערות ובהשגות בפני החוקרת שמונתה לכך על-ידי הות"ל.
3.
השגתה של העותרת נושא העתירה נשמעה בפני החוקרת ביום 18.10.2020, ולאחר שמיעת ההשגות החליטה החוקרת להמליץ על קבלת השגתה של העותרת נושא העתירה.
4.
ביום 26.4.2021 ועדת המשנה להערות והשגות של הות"ל (להלן: ועדת המשנה ) קיימה דיון בהמלצות החוקרת, ובסופו הוחלט להמליץ שלא לקבל את המלצת החוקרת לעניין השגתה של העותרת נושא העתירה.
5.
באופן תמוה, העותרת אינה ממשיכה לתאר את השתלשלות האירועים לאחר המלצת ועדה המשנה. כך, על-אף שנטען בפתח העתירה שהות"ל קיבלה את המלצת ועדת המשנה, אין לכך התייחסות בגוף העתירה, וכאמור החלטה זו של הות"ל, ככל שניתנה, לא צורפה לעתירה. כך או אחרת, דין העתירה להידחות על הסף.
6.
עתירה נוספת נגד התכנית נדחתה על-ידינו אך לפני חודשיים, והדברים שאמרתי שם יפים גם לענייננו (ראו: בג"ץ 4366/21 חברת סי בר בע"מ נ' הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות , פסקאות 12-11 (3.10.2021) (להלן: עניין סי בר ); ואלה הם הדברים :
"הלכה היא עמנו כי בית משפט זה לא יידרש לעתירות נגד החלטות מנהליות שטרם גובשו באופן סופי ומחייב (ראו: בג"ץ 653/14 א.ס.י.ב אחזקות בע"מ נ' הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות משרד הפנים פסקה 6 (18.5.2014)). הלכה זו חלה, כמובן, גם ביחס לעתירות אשר באות לתקוף הליכים תכנוניים: בהקשר זה נפסק כי זמנה של ביקורת שיפוטית על הליכי תכנון תגיע כאשר הליכי התכנון יבואו אל סיומם, וכי אין מקום לעריכתה של ביקורת שיפוטית על החלטות ביניים של רשויות התכנון, בזמן שהליכי התכנון תלויים ועומדים (ראו: עע"מ 2141/09 הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ובניה נ' אחל"ה איכות חיים לתושבי השרון פסקה 12 (17.11.2010) והאסמכתאות שם).
כלל זה כפוף לחריג: בית משפט זה הכיר באפשרות חריגה לקיים ביקורת שיפוטית קודם שמוצה ההליך התכנוני, אולם בהקשר זה הובהר כי "הכלל העקרוני שלפיו הביקורת השיפוטית תבוא רק לאחר השלמת הליכי התכנון, הוא כלל שהסטייה ממנו תהיה בנסיבות יוצאות דופן " (בג"ץ 2269/13 העמותה להגנת הסביבה כרמל מנשה נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה פסקה 16 (13.10.2013)). חריג זה הינו צר מאד ושמור למקרים חריגים ביותר."
7.
בענייננו-שלנו, בדומה לעניין סי בר , טענותיה של העותרת מוקדשות כולן לתוכן ההחלטה. ככל הידוע – והעותרת לא טענה אחרת – עד למועד זה טרם אישרה הממשלה את התכנית בהתאם להוראות סעיף 76ג(9)(ב) לחוק התכנון והבניה. נוכח האמור, זמנה של הביקורת השיפוטית על הליכי התכנון טרם הגיע.
8.
לסיום אבקש להעיר שתי הערות:
א.
ראשית, העותרת פועלת על-מנת להביא לכך שהתכנית במתכונתה הנוכחית לא תאושר בממשלה (ראו: פניות העותרת בנושא לשרת התחבורה ולשרה לאיכות הסביבה, נספח 23 לעתירה). כמו כן, במסגרת תשובת הות"ל לפניית העותרת נאמר לה כי בהתאם להלכה הפסוקה המועד להגשת עתירה נגד תכנית תשתית לאומית הוא לאחר אישורה של התכנית בממשלה (ראו: סעיף 17 בנספח 22 לעתירה). בנסיבות אלה מצופה היה מהעותרת להתייחס למועד בו הוגשה העתירה וליתן לכך הצדקה, אם ישנה.
ב.
שנית, לא ניתן להלום את הדחיפות הנטענת בעתירה, בגדרה התבקש צו ביניים וקיום דיון דחוף (!) עם התנהלותה של העותרת. ההחלטה נושא העתירה התקבלה ביום 26.4.2021, אולם רק במהלך חודש יוני פנתה העותרת בנושא לות"ל, לשרה לאיכות הסביבה ולשרת התחבורה. מאז פניותיה האמורות לא נקטה העותרת בכל פעולה בנושא; ולמצער, פעולה כזאת לא הוצגה. בנסיבות אלה טענת העותרת לדחיפות מעוררת תמיהה.
9.
סוף דבר, העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ₪.
ניתן
היום, כ"ח בכסלו התשפ"ב (2.12.2021).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט